ה"ת 19938-01-11 ארקדי גליקסברג נ’ מדינת ישראל

בית משפט השלום בקריות

ה"ת 19938-01-11 גליקסברג נ’ מדינת ישראל

בפני כב’ השופטת טל תדמור-זמיר

מבקשים
ארקדי גליקסברג

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה להחזרת תפוס לפי סעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט – 1969 (להלן: "הפסד"פ").
התפוסים על פי הבקשה הינם: 9 מארזי מחשב, שלט בקרה, 2 מצלמות, 2 ממירים וסך מזומן של 2,399 ₪ במזומן (להלן: "התפוסים").

תמצית העובדות והשתלשלות ההליכים

ביום 16.12.10 תפסה המשטרה התפוסים בעסקו של המבקש ברחוב קרן היסוד 64, קרית ביאליק וזאת על פי צו בית משפט מיום 15.12.10.

כעולה מדו"ח החיפוש ומדו"ח הפעולה מיום 16.12.10,החיפוש נעשה עת נכחו לקוחות בעסק אולם אין חתימת עדים על דו"ח החיפוש.

כעולה מחומר החקירה, ביום 17.1.11, הוזמנה חוות דעת לגבי התפוסים, אולם זו לא נערכה עד היום והמשיבה אף לא הגישה בקשה למתן צו לחדירה למחשב והפקת פלט.

ביום 11.1.11 הגיש המבקש בקשה להחזרת תפוס וביום 17.2.11 נערך דיון בבקשה.

תיק החקירה נמסר לעיוני.

טענות ב"כ המבקש
• העסק של המבקש מספק שירותי גלישה באינטרנט ותפיסת התפוסים בוצעה מבלי שהתגבש יסוד סביר להניח שהם שימשו לצרכים אסורים כנדרש על פי סעיף 235 לחוק העונשין התשל"ז- 1977 (להלן: "חוה"ע"). גם מתן צו החיפוש על ידי בית המשפט לא מייתר את הצורך לגבש את ה"יסוד סביר להניח" הנדרש בעבירה מסוג זה.

• צו החיפוש נערך שלא בנוכחות שני עדים שאינם שוטרים כמתחייב מהוראות סעיף 26 לפסד"פ והמשיבה אף חדרה לחומר המחשב ללא נוכחות שני עדים שאינם שוטרים.לכן יש להורות על השבת המחשבים התפוסים לאלתר.

• המשיבה לא ביקשה וממילא גם לא קיבלה אורכה להחזקת המחשבים התפוסים מעבר ל-48 שעות כמתחייב מהוראות סע’ 32 (ב) לפסד"פ- משכך, למשטרה אין סמכות להחזיק במחשבים התפוסים.

• המשיבה תפסה 2 מצלמות שמהוות ציוד תמים לחלוטין אשר שימש כאמצעי אבטחה מפני פעילות עבריינית.

• הכספים התפוסים מהווים כספי פידיון בית העסק המספק לקהל הרחב שירותי גלישה "כשרים למהדרין" ומכל מקום, נפסק בעניין זה כי לא ייתפסו כספים החשודים ככאלו שנתקבלו כתוצאה ממשחק אסור, ואם נתפסו – יושבו לידיו של הטוען לזכות בהם.

• גם משנתגבשה "תשתית ראייתית לכאורית" לכך כי בתפוסים נעשה שימוש בדרך של "משחק אסור", מחויב השופט לשקול חלופת מעצר לאותם התפוסים.

• התפוסים מוחזקים בתחנת המשטרה, תחת כיפת השמיים כשהם חשופים לנזקי מזג האוויר אשר אף עלולים לגרום למבקש נזק ראייתי לצד הנזק הקנייני. טעם זה אף הוא מצדיק השבה מיידית של התפוסים לידי המבקש.

טענות ב"כ המשיבה
בתיק קיימת חוות דעת המלמדת כי התפוסים שימשו לצורך ניהול משחקים אסורים. בנסיבות, יש לגזור גזירה שווה מבג"צ 2393/91 עזריאל פרידנברג נ’ שופטת השלום בתל-אביב, הגב’ מרים סוקולוב פד"י מה (4) 490 (1991) להלן: "בג"צ פרידנברג") ולהורות על חילוט המוצגים.

לגבי שמירת טיב המוצגים, טען ב"כ המשיבה כי ניתן לדון בטענה במסגרת תיק אזרחי ולא במסגרת הדיון הפלילי. להמשך קריאה

ת"צ 30284-01-10 שמעון דבוש נ’ קונקטיב גרופ בע"מ ואח’

ת"צ 30284-01-10 דבוש נ’ קונקטיב גרופ בע"מ ואח’

בפני כב’ השופטת רות רונן

תובעים שמעון דבוש
ע"י ב"כ עו"ד שפרן

נגד

נתבעים 1. קונקטיב גרופ בע"מ
2. עמית חיקה
3. שי בן עמית
ע"י ב"כ עוה"ד דקל ואנטמן

החלטה

המבקש הגיש כנגד המשיבה תביעה, ובקש כי בית המשפט יכיר בתביעה כתביעה ייצוגית. עניינן של הבקשה ושל התביעה, במכרזים הנערכים על ידי המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") באתר 1BUY1 (להלן: "האתר").

שיטת הפעולה של האתר היא כזו שמוצעים בו מוצרים שונים (מוצרי חשמל, קטנועים ומכוניות), למכירה. כל משתתף מציע הצעת מחיר לרכישת המוצר, כאשר המחיר המרבי נקבע מראש. כדי להציע הצעה במכרז, על המשתתף לשלם דמי השתתפות, המשתנים ממכרז למכרז. בנוסף עבור מכרז מסוים עשויים דמי ההשתתפות להשתנות לפרק זמן מסוים. המכרז קובע גם פרק זמן מסוים שלאחריו המכרז ייסגר. פרק זמן זה עשוי להשתנות בהתאם לשיקול הדעת של מפעילי המכרז. כך, כדי "לסגור" את המכרז, נדרשת כמות מינימאלית של הצעות, ומכרז עשוי לא להיסגר, עד שיוגשו הצעות בכמות השווה או עולה על כמות הסגירה.

אם המציע מציע הצעה שהוצעה כבר, הצעה זו מתבטלת, יחד עם כל ההצעות האחרות הזהות לה. מבין ההצעות שלא נפסלו, זוכה במכרז המציע שהצעתו היא הגבוהה ביותר (כלומר הקרובה ביותר למחיר המרבי שניתן היה להציע עבור המוצר). הזוכה זוכה לרכוש את המוצר תמורת תשלום בסכום הצעתו שזכתה במכרז.

טענות הצדדים
המבקש טען כי המכרזים באתר הם הימורים אסורים. לטענתו, המשיבה הטעתה אותו ביחס למהות האתר – שאינו אתר מכרזים. זאת משום שחרף העובדה כי האתר מוגדר כאתר למכרזים, אין מדובר במכרזים כלל, אלא באתר של משחקי הימורים.

המבקש טען כי המכרזים באתר הם משחקי הימורים כהגדרתם בס’ 224 לחוק העונשין תשל"ז – 1977. לטענתו הוכח שההשתתפות במכרז שבאתר היא הימור, על פי הגדרת המונח בחוק העונשין. המבקש הפנה בהקשר זה לקביעת משרד האוצר לפיה משחקים כגון המשחק באתר, המכונים "משחקי ההצעה הייחודית הגבוהה ביותר", הם הימורים. כך קבע משרד האוצר ביחס לאתר שכלליו זהים כמעט לחלוטין לכללי האתר, אתר "מקס פרייס". מסקנה זהה עולה גם מחוות הדעת של ארגון "אמון הציבור" מיום 9.3.10. מדובר בארגון המרכזי להגנת צרכנים בישראל, והוא חיווה את דעתו ביחס למכרז שכלליו זהים לאלה של המכרז באתר. גם בית משפט השלום קבע בת.א (ת"א) 43296/03 כי מכרז כגון המכרז דנן הוא חוזה הימורים אסור.

המבקש התייחס לטענת המשיבים לפיה קיימת שיטה לזכות במכרז, וכי לכן ישנם משתתפים הזוכים יותר מאחרים, ומכאן שאין מדובר בהימור. המבקש טען כי אף אם נכונה הטענה לפיה ישנה אסטרטגיה במשחקים, העשויה להקנות למשתמש בה יתרון הסתברותי מכריע על פני משתתפים שאינם משתמשים בה, הדבר אינו משנה לענין סיווג המשחק שבאתר כ"הימור". כך, על פי הטענה, בכול משחקי המזל קיימות אסטרטגיות וסוגי מומחיות או ידע שעשויים להגדיל במעט את סיכויי הזכייה של משתתפים מסוימים. להמשך קריאה

א 5201/08 אבישי מתיה פרידלנד נ’ עירית כפר סבא

בית משפט השלום בכפר סבא
30 מרץ 2011
ת"א 5201-08 אבישי מתיה פרידלנד נ’ עירית כפר סבא ואח’

בפני כב’ השופטת רחל קרלינסקי

התובע
אבישי מתיה פרידלנד

נגד

הנתבעת
עירית כפר סבא

פסק דין

1. בפני תביעת לשון הרע שהגיש התובע כנגד הנתבעת בגין פרסום תגובה בכתבות עיתונאיות שפורסמו באתרי אינטרנט, האחד: ב"חדשות NRG " מיום 28.10.08, והשני -מאותו מועד בכתבה באתר "LOCAL כפר סבא – הפורטל המקומי" וכן בעיתון קול הכפר מיום 31.10.08.
בכל הכתבות הנ"ל לטענת התובע, הוצאה דיבתו רעה, והוא הוצג כבעל שיקולים זרים בפעילותו הציבורית, ולמרות שנדרשו נציגי הנתבעת להתנצל ולפצותו, לא הסכימו לכך.

רקע

2. התובע היה בתקופה הרלבנטית תושב העיר כפר סבא, ושימש בין היתר, כיו"ר ועד הפעולה של שכונת גני אלרם בה התגורר.
כתוצאה ממפגע בריאותי, שנגרם במהלך שנת 07′, בשכונתו בגין פריצת ביוב שקיבל ביטוי בריחות עזים ובהימצאותם של חומרים תעשייתיים מסוכנים בסמוך לבית הספר ע"ש גולדה מאיר, החל פועל למען תושבי השכונה ותלמידי בית הספר ושמירה על בריאותם.
לאחר איסוף מסמכים הוגשה ביום 28.10.08 תביעה ייצוגית כנגד הנתבעת ע"ס של 365,200 ₪ בביהמ"ש המחוזי בת"א לה הצטרף כעותר. במסגרת התביעה הנ"ל נדרשה הנתבעת לשאת בתשלום פיצוי כספי בגין נזקי גוף ורכוש שנגרמו לתושבי שכונת גני אלרם בכ"ס.
התביעה הייצוגית הנ"ל קיבלה חשיפה ופרסום ארצי נוכח תוכנה העוסק בנושא איכות הסביבה.
בעקבותיה פורסמו 4 כתבות עיתונאיות הסוקרות את הגשת התביעה הייצוגית.
לטענת התובע, במקום הצטרפות והרתמות של הנתבעת ונציגיה לפתרון הבעיה של המפגע הסביבתי הנ"ל, בחרו האחרונים להירתם למסע רדיפה אישי שכל חיציו הופנו אליו תוך הכפשת שמו ובני משפחתו והשמצתו.
הדבר בא לידי ביטוי בתגובות הנתבעת שנמסרו בכתבה עיתונאית בחדשות NRG, שם פורסם כי:

"מעיריית כפר-סבא נמסר בתגובה, כי "תביעה זו מצטרפת לשורת הצעדים שמר מתיה נוקט בהם, מתוך מניעים אובססיביים אישיים בלתי מובנים. עיתוי הגשתה ערב בחירות אינו מקרי וגם עו"ד המייצג את התובעים, איש פוליטי המתמודד למועצת העיר, חושף בעליל את היותה של תביעה זו כלי ניגוח פוליטי כנגד ראש העירייה המתמודד בבחירות הקרובות, אולם הניגוח פועל ישירות גם כנגד המערכת העירונית כולה, לרבות עובדים ובעלי תפקידים שעושים מלאכתם נאמנה וטורחים למען הציבור. מצער לראות כיצד שיקולים אינטרסנטיים פוליטיים הגובלים בשיקולים זרים תוך ניצול ציני של שכונה ותלמידי בית ספר, בהם שוקדת העירייה…"

לטענת ב"כ התובע, יש באמירות אלה רצף מתוכנן של ביטויי שנאה, ביזוי והשתלחות חסרת רסן, ובוודאי לשון הרע כנגד התובע, תוך שהן מטילות אות קין עליו ומכפישות את שמו ברבים בקרב כלל קהילת הדיירים בשכונת אלרם בכ"ס ונועדו לפגוע בשליחותו כנציג ציבור ו/או במקצועו כאיש תקשורת.

3. לטענת הנתבעת, היה זה דווקא התובע שבחר בסדרת פעולות שמטרתן להציק לה בכל דרך שמצא לנכון, והכל בשל יריבות פוליטית מקומית וניסיון מצידו לתפוס כותרות שיסייעו לו במאבקו הפוליטי על גבי הנתבעת.
הואיל והתובע פעל לטענתה, ממניעים פוליטיים, הרי מטרת התביעה גם כן להציגו כמי שנאבק בנתבעת לצרכים פוליטיים, וזאת כאשר התובע הוא איש פוליטי אשר הצהיר על כוונות פוליטיות, ואף תמך באחד המתמודדים בבחירות האחרונות לראשות העיר של הנתבעת.

להמשך קריאה

ת"פ 39235-02-11 מדינת ישראל נ' אבו פח'ר

בית משפט השלום בחיפה
ת"פ 39235-02-11 מדינת ישראל נ' אבו פח'ר(עציר) 03 אפריל 2011
39221-02-11
בפני כב' סגנית הנשיא, שופטת אורית קנטור
המאשימה מדינת ישראל
נגד
הנאשם אמין אבו פח'ר (עציר)
נוכחים:
ב"כ המאשימה – עו"ד לרנר
ב"כ הנאשם – עו"ד פרחובניק – סנגוריה ציבורית
הנאשם –באמצעות הליווי
גזר דין
1. הנאשם הואשם, בכתב אישום מתוקן, בעבירות של זילות בית המשפט, איומים, כתיבה והשחתת פני מקרקעין והטרדה באמצעות מתקן בזק – עבירות על סעיפים 255 + 192 + 196 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, ולפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב 1972.
על פי כתב האישום – במהלך שנים 2010-2011, ובעקבות פסק דין שניתן בבית הדין הדרוזי השרעי בעכו ואשר הנאשם לא היה שבע רצון ממנו, הטריד הנאשם את השיח טריף– ראש העדה הדרוזית בישראל ואב בית הדין לערעורים של בית הדין הדרוזי השרעי ואת השיח חלבי, דיין בבית הדין הדרוזי השרעי בעכו, נהג בזילות כלפי דיינים אלו וכלפי בית הדין השרעי, השחית פני מקרקעין ואיים על השיח חלבי באמצעות השיח טריף בפגיעה שלא כדין בחייו, בכבודו ובפרנסתו.
2. על פי כתב האישום המתוקן, שלח הנאשם ממכשיר הטלפון הסלולארי שהיה ברשותו כ-300 מסרונים לטלפון הסלולארי שהיה ברשות השיח טריף, כאשר חלק מהמסרונים כללו תכנים של גידופים נגד הדיינים הנ"ל ואף איומים ביחס לשיח חלבי.
בכתב האישום מפורטים 40 מסרונים מהרשימה הנ"ל, כאשר המסרונים הנושאים את האותיות יג', כב' ו-מ' מהווים, בין היתר, איומים על השיח חלבי.
3. בסמוך לתאריך 23/01/11, השחית הנאשם פני מקרקעין ונהג בזילות כלפי בית הדין השרעי באופן שכתב בטוש על החלק השמאלי של קיר הכניסה לבית הדין מילות גנאי כנגד בית הדין בשפות העברית והערבית, כמפורט בעובדה א2 לכתב האישום, וכן הניח פתקים מתחת לדלת הכניסה של בית הדין, שהכילו מילות גידוף וגנאי נגדם, כמפורט בעובדה הנ"ל.
4. הנאשם הודה בעובדות כתב האישום בתאריך 24/03/11, בית המשפט הרשיע אותו בעבירות שיוחסו לו והצדדים טענו לעונש בתאריך 27/03/11 כמפורט בפרוטוקול.
ב"כ המאשימה הגישה גיליון הרשעות קודמות, לפיו לנאשם הרשעה קודמת משנת 1999, בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, גניבה והפרעה לשוטר. ב"כ המאשימה חזרה על עובדות כתב האישום וציינה כי הרקע למעשיו של הנאשם הוא פסק דין שניתן על ידי כב' הדיין חלבי בתאריך 24/10/07, לפיו הוכרזו הנאשם ובת זוגו דאז כגרושים, אך הנאשם אשר חלק על אותו פסק דין, במקום להגיש ערעור בחר לפעול בדרכים המפורטות בכתב האישום.
ב"כ המאשימה הגישה פסיקה התומכת בטיעוניה ועתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה ממושכת ומאסר על תנאי משמעותי, מרתיע ולתקופה ממושכת. כן ביקשה לתת ביטוי לאובססיביות בה נהג הנאשם במעשיו הפסולים, שכן אין מדובר במעשה חד פעמי אלא במאות מסרונים.
5. ב"כ הנאשם ביקש לאבחן בין עניינו של הנאשם לבין עניינם של הנאשמים נשוא פסקי הדין שהגישה המאשימה, באשר לטענתו לאותם נאשמים היה עבר פלילי עשיר. לדברי הסנגור, הנאשם שלח את המסרונים באמצעות מתקן בזק ולא פנים אל פנים, והנאשם לא ניסה ליצור קשר ישיר עם אותם דיינים.
אשר לעבירת האיומים, ציין הסנגור כי אין מדובר באיומים ברף העליון ואין מדובר באיומים מפורשים, שכן עיקר העבירות של הנאשם מתבטא בהטחת עלבונות וגידופים.
הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר, במעשיו לא ניסה הנאשם להשפיע על החלטה שיפוטית, שכן הדיון בבית הדין השרעי הסתיים לפני שנים והנאשם פנה למנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, דבר שהוא מקובל בעדה זו, בניגוד למצבו בערכאות האזרחיות. להמשך קריאה