יום חמישי, 11 באוגוסט 2011

רע"א 1812/10 עו"ד איתן גבאי ואח’ נ’ תום קפלן ואח’


סק-דין
המשנה לנשיאה א’ ריבלין:
רקע
1. לפנינו שלוש בקשות למתן רשות ערעור שהוגשו בעקבות שתי החלטות שניתנו על-ידי בית-המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת מ’ מזרחי). בהחלטה שניתנה ביום 4.2.2010 (להלן: ההחלטה הראשונה), קיבל בית-המשפט המחוזי בקשה למינוי כונס נכסים לשם חיפוש ותפיסת מסמכי מחשב וחומרי מחשב. הבקשה הוגשה על-ידי המשיבים 2-1 בכל הבקשות, הם מר תום קפלן וחברה שבבעלותו (להלן ביחד: קפלן), וכוונה כלפי מחשביה של חברת PCIC בע"מ וכלפי מנהליה, הם המבקשים 3-1 ברע"א 3155/10 (להלן ביחד: PCIC). ביום 18.3.2010 נתן בית המשפט המחוזי החלטה נוספת המשלימה את ההחלטה הראשונה (להלן: ההחלטה השנייה).
2. הבקשה למינוי כונס נכסים הוגשה במסגרת תביעתו של קפלן נגד PCIC, שהיא חברה המספקת שירותי דואר אלקטרוני ושירותי גיבוי מרחוק. בתביעתו קפלן טען כי PCIC פרצה לתיבת הדואר האלקטרוני שלו, וביקש את הסעדים הבאים: מסירת כל מידע שהגיע אל חברת PCIC מתיבת הדואר הנפרצת; מסירת נתונים לגבי כל צד שלישי שאליו הועבר המידע; ומתן צו החרמה וצו איסור שימוש ביחס למידע, לפי הוראות סעיף 29(א)(4) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. יסודה של התביעה באישורי קריאה שיצאו משרת של PCIC ומתייחסים ל-14 הודעות דואר אלקטרוני שהועתקו לתיבת הדואר האלקטרוני ששלחה את האישורים, ושכתובתה guma@mail.pcic.co.il. לטענת קפלן, שמה של הכתובת השולחת מוביל לכאורה לאחיינו, מר גומא אגאייר (הוא המבקש ברע"א 4703/10, להלן: אגאייר). כאן המקום לציין כי בין קפלן לבין אגאייר מתנהל סכסוך משפטי בארצות-הברית.
לפני מתן ההחלטה הראשונה, ניתן צו במעמד צד אחד, שבו למעשה התקבלה לראשונה הבקשה למינוי כונס נכסים. חומר המחשב הועתק ומחשביה של PCIC הוחזרו לה. לאחר שהחל ביצוע החיפוש בחומרי המחשב נתן בית המשפט החלטה נוספת המורה כי המשך החיפוש יידחה עד להגשת חוות-דעת מומחה מטעם הצדדים. לאחר הגשת חוות-הדעת ובעקבותיהן, ניתנה ההחלטה הראשונה. להמשך קריאה

עת"מ 1317/08 שב"י – שחרור בעלי חיים בישראל ואח’ נ’ עיריית ראשון לציון ואח’


בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"מ 1317-08 שב"י שחרור בעלי ואח’ נ’ עירית ראשון לציון ואח’
בפני כבוד השופטת אסתר קובו, סגנית הנשיאה
העותרות 1.שב"י – שחרור בעלי חיים בישראל
2.האגודה לזכויות האזרח בישראל
ע"י ב"כ עו"ד ד. יקיר
נגד
המשיבות 1.עירית ראשון לציון
ע"י ב"כ עו"ד א. קוצ’ינסקי
2.עיריית פתח תקוה
ע"י ב"כ עו"ד י. ריינהרץ
לתשובה בכתבי טענות (22-03-2011): עתמ 1317/08 שב"י – שחרור בעלי חיים ישראל – ב"כ עו"ד דן יקיר נ’ עיריית ראשון לציון שופטים: קובו, עו"ד: דן יקיר
לעתירה מינהלית בכתבי טענות (22-03-2011): עתמ 1317/08 שב"י – שחרור בעלי חיים ישראל – ב"כ עו"ד דן יקיר נ’ עיריית ראשון לציון עו"ד: דן יקיר
לתגובה בכתבי טענות (22-03-2011): עתמ 1317/08 שב"י – שחרור בעלי חיים ישראל – ב"כ עו"ד דן יקיר נ’ עיריית ראשון לציון עו"ד: דן יקיר
פסק דין
עתירה מינהלית לפיה מתבקש בית המשפט להורות למשיבות שלא למנוע מהעותרת 1, שב"י – שחרור בעלי חיים בישראל (להלן: "העותרת"), להקים דוכן הסברה וחלוקת עלונים ברחוב מרכזי בעירן. לחילופין, להורות להן לאשר לה הקמת דוכן כאמור. כן מבקשות העותרות כי בית המשפט יקבע כי מדיניות המשיבות האוסרת על הצבת דוכני הסברה על מדרכות העיר, בטלה.
רקע
1. העותרת הינה עמותה הפועלת למען זכויות בעלי חיים. מטרתה, על פי הצהרותיה, ליצור חברה חפה מניצול בעלי חיים, המכירה בזכותם הבסיסית של בעלי חיים לחיים ללא שיעבוד, סבל וכפיית רצון האדם עליהם. עיקר פעילותה של העותרת הינה בהסברה וחינוך בקרב הציבור, באמצעות מתנדבים.
העותרת 2, האגודה לזכויות האזרח בישראל, הינה עמותה הפועלת לקידום זכויות האדם בישראל, ובהן חופש הביטוי. להמשך קריאה

רע"א 141/11 אלבקס וידאו בע"מ נ’ Tyco Building Services Pte Ltd ואח’


החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (סגנית הנשיא ד"ר ד’ פלפל) בת.א. 1952/03 מיום 7.12.2010, בה נקבע כי התקיימו התנאים המעוגנים בסעיפים 6-5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות), ולפיכך הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב ההליכים בתובענה שלפניו נוכח תניית הבוררות שנקבעה בין הצדדים, לפיה המחלוקות ביניהם ידונו בבוררות שתתנהל במוסד הבינלאומי לבוררות בסינגפור.
רקע עובדתי והליכים קודמים
1. זוהי הפעם השנייה בה מובא לפני בית משפט זה הדיון בבקשת עיכוב ההליכים נוכח תניית בוררות שנקבעה בין הצדדים, לאחר שהיבטים מסוימים הנוגעים לבקשת עיכוב ההליכים כבר הוכרעו בפסק דינו של בית משפט זה ברע"א 4986/08 Tyco Building Services נ’ אלבקס וידיאו בע"מ (לא פורסם, 12.4.2010) [פורסם בנבו] , שם גם תואר הרקע העובדתי הצריך לעניין ומשכך לא אשוב ואפרטו למעט מספר עובדות הצריכות לעניין. המבקשת (להלן: אלבקס), היא חברה הרשומה בישראל שעוסקת בין היתר בייבוא ושיווק מערכות טלוויזיה במעגל סגור. המשיבה 1 (להלן: Tyco) היא חברה הרשומה בסינגפור ועוסקת בתחום האספקה וההתקנה של ציוד אלקטרוני הקשור למערכות ביטחון. המשיבה 2 (להלן: מגאסון) היא חברה הרשומה בישראל ועוסקת בתחומי האספקה וההתקנה של ציוד אלקטרוני הקשור למערכות ביטחון.
2. בשנת 2001 פרסמו מחלקת העבודות הציבוריות ורשות בתי הסוהר של סינגפור מכרז בינלאומי לאספקתן והתקנתן של מערכות טלוויזיה במעגל סגור לשימוש בבתי הסוהר בסינגפור. בתנאי המכרז נדרשו המציעים להקים מיזם משותף עם חברה מקומית שעיסוקה בתחום המערכות ולהחזיק נציגות בסינגפור. אלבקס הסכימה ליצור קשר בין Tyco לבין מגאסון על מנת שהשתיים תשתפנה פעולה בהליכי המכרז, בתנאי ש-Tyco תתחייב בפניה שהיא תציע במכרז רק את המערכות של אלבקס ותשתמש רק במערכות אלה אם היא תזכה במכרז. לאחר שאלבקס יצרה את הקשר בין Tyco לבין מגאסון, הקימו השתיים מיזם משותף לצורך המכרז ואף זכו במכרז בסופו של דבר. להמשך קריאה

ת"פ 6655-03-10 מדינת ישראל נ’ שאולי ואח’


בית משפט השלום בראשון לציון
ת"פ 6655-03-10 מדינת ישראל נ’ שאולי ואח’
בפני כב’ השופט רפי ארניה
22 מרץ 2011
המאשימה: מדינת ישראל
באמצעות פרקליטת המדינה – המחלקה הכלכלית
נגד
הנאשמים: 1. אברהם שאולי , לא בענינו
2. גל ראובן – לא בעניינו
3. איתי יצחק פז – לא בעניינו
4. יצחק גולדמן
5. ניר דותן
6. חברת בול סטאר אינטראקטיב בע"מ
נאשמים 4-6 ע"י ב"כ עו"ד אופיר נריה כץ
כתבי עת:
עופר גרוסקופף, "פטרנליזם, תקנת הציבור והמונופול", המשפט, כרך ז (תשס"ב) 9
גזר דין
כתב האישום
הנאשמים הודו והורשעו על פי הודייתם בכתב אישום מתוקן המייחס להם עבירה של סיוע לארגון ועריכת הגרלות והימורים.
בהתאם לכתב האישום המתוקן הנאשמים 4 ו – 5 עסקו יחד בבניית אתרי אינטרנט במסגרת שותפות בשם "בולסטאר אינטראקטיב".
במועד בלתי ידוע פנה אל השניים מר דב שרגאי וביקש אותם כי יבנו עבורו אתר הימורים באינטרנט. הנאשמים בנו את האתר במסגרת השותפות והחל מתחילת פעילותו, דהיינו ממחצית שנת 2007, שימוש לסירוגין, במקביל לאחרים, תומכים טכניים לתפעול האתר.
במסגרת תפקידם זה, נתנו השניים מענה לתקלות טכניות באתר, סייעו לשדרוגו, והכל בהתאם להנחיות שקיבלו מנאשם 1 וממר שרגאי.
במהלך שנת 2008 הקימו השניים את הנאשמת 7 אשר באמצעותה המשיכו להפעיל את עסקם.
החל ממועד הקמתה ועד ליום 15.1.2009 הנאשמת 7 סייעה בתפעול ותמיכה טכנית של אתר ההימורים.
עבור פעולותיהם אלה קיבלו הנאשמים סכום של 1,000 דולר לחודש בממוצע, ובסך הכל סך של 45,000 ₪. להמשך קריאה

ת"פ 6655-03-10 מדינת ישראל נ’ שאולי ואח’


בית משפט השלום בראשון לציון
ת"פ 6655-03-10 מדינת ישראל נ’ שאולי ואח’
בפני כב’ השופט רפי ארניה
22 מרץ 2011
המאשימה: מדינת ישראל
באמצעות פרקליטת המדינה – המחלקה הכלכלית
נגד
הנאשמים: 1. אברהם שאולי , לא בענינו
2. גל ראובן – לא בעניינו
3. איתי יצחק פז – לא בעניינו
4. יצחק גולדמן
5. ניר דותן
6. חברת בול סטאר אינטראקטיב בע"מ
נאשמים 4-6 ע"י ב"כ עו"ד אופיר נריה כץ
כתבי עת:
עופר גרוסקופף, "פטרנליזם, תקנת הציבור והמונופול", המשפט, כרך ז (תשס"ב) 9
גזר דין
כתב האישום
הנאשמים הודו והורשעו על פי הודייתם בכתב אישום מתוקן המייחס להם עבירה של סיוע לארגון ועריכת הגרלות והימורים.
בהתאם לכתב האישום המתוקן הנאשמים 4 ו – 5 עסקו יחד בבניית אתרי אינטרנט במסגרת שותפות בשם "בולסטאר אינטראקטיב".
במועד בלתי ידוע פנה אל השניים מר דב שרגאי וביקש אותם כי יבנו עבורו אתר הימורים באינטרנט. הנאשמים בנו את האתר במסגרת השותפות והחל מתחילת פעילותו, דהיינו ממחצית שנת 2007, שימוש לסירוגין, במקביל לאחרים, תומכים טכניים לתפעול האתר.
במסגרת תפקידם זה, נתנו השניים מענה לתקלות טכניות באתר, סייעו לשדרוגו, והכל בהתאם להנחיות שקיבלו מנאשם 1 וממר שרגאי.
במהלך שנת 2008 הקימו השניים את הנאשמת 7 אשר באמצעותה המשיכו להפעיל את עסקם.
החל ממועד הקמתה ועד ליום 15.1.2009 הנאשמת 7 סייעה בתפעול ותמיכה טכנית של אתר ההימורים.
עבור פעולותיהם אלה קיבלו הנאשמים סכום של 1,000 דולר לחודש בממוצע, ובסך הכל סך של 45,000 ₪. להמשך קריאה

ת"א 1586/09 ת"צ 1674/09 חיות, קנטור ואח’ נ’ טלרן מסרים מידיים בע"מ ואח’


בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 1586/09
ת"צ 1674/09
לפני כב’ השופטת, ד"ר מיכל אגמון-גונן
המבקשת (בת.א. 1586/09)
המבקשים (בת.א. 1674/09) איילת חיות
ע"י ב"כ עו"ד אורן הירש
1. הילה קנטור
2. מתן מלך
3. יוסף זיונץ
4. זמר ברשאי
ע"י ב"כ עו"ד אפי פרידמן, עו"ד יהודה גדרון, עו"ד דרור שלו ועו"ד אבי סטוקהולם- כהן
נגד
המשיבים: 1. טלרן מסרים מיידים בע"מ
2. קליניק טבע בע"מ
3. יניב הרינג
4. מאי אלמשעלי
ע"י ב"כ עו"ד ערן ברנט
החלטה
הטלפון הסלולארי מצלצל ומייד מפסיק. על הצג מספר טלפון שאינו מוכר (מספר מזוהה שאינו חסוי). איילת חיות (המבקשת) פרסמה מודעה כדי למצוא מחליפה לדירה בה התגוררה בשכירות. היא חושבת שלא הספיקה לענות. איילת מקווה שאולי זו השיחה לה היא ממתינה ומייד מתקשרת חזרה. במקרה אחר יוסף (המבקש 3) גם מקבל שיחה והצלצול נפסק. אשתו בשלבי הריון מתקדמים ואמו קשישה והוא זה שמטפל בה. הוא חרד שמא קרה משהו למי מיקירותיו, וממהר להתקשר חזרה. כמו איילת ויוסף, מרבית מקבלי השיחה באופן כמעט אוטומטי יחייגו חזרה למספר שעל הצג, ואז מושמעת הודעה פרסומית.
בתובענות ובבקשות לאשרן כייצוגית, טוענים התובעים המבקשים כי פרקטיקת פרסום, הידועה בכינוי "צלתוק" או "צנתוק" (צלצול+ניתוק, להלן: צלתוק), מהווה הפרה של סעיף 30א’ לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, אשר הוסף בתיקון מס’ 40, תשס"ח-2008 וזכה לכינוי "חוק הספאם" (להלן: סעיף 30א’ לחוק התקשורת או החוק). זוהי תמצית הבקשות שלפניי.
שיטת פרסום נוספת כנגדה נטען בבקשות האישור היא שיטת ההזמנה להשתתף בחידון נושא פרסים, כאשר על מנת לקבל את "הפרס" נדרש הנמען למסור את פרטי ההתקשורת עימו, המשמשים את המפרסם בהמשך לצורך חשיפת אותו נמען להודעות פרסום.להמשך קריאה

א 176992/09 אתי טל אברמוב נ’ אביב פרנקל ואח’


בית משפט השלום בתל־אביב-יפו
ת"א 176992-09 אברמוב נ’ פרנקל ואח’
21 במרס 2011
ט"ו באדר ב תשע"א
לפני כבוד השופטת שושנה אלמגור
התובעת אתי טל אברמוב
ע"י ב"כ עוה"ד אילנה ולדמן ועוה"ד זרי חזן
נ ג ד
הנתבעים 1. אביב פרנקל
ע"י ב"כ עוה"ד אורי נבו
2. ניוויז’ן הדרכות בע"מ
3. יגאל שטארק
ע"י ב"כ עוה"ד צבי רוטמן
פ ס ק ֿ ד י ן
לפניי תביעה בעילה של הפרת חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965 (להלן: ,,החוק").
ה ע ו ב ד ו ת ו ה מ ח ל ו ק ת
1. נתבעת 2 מפעילה את ,המרכז לאמנות הפיתוי’ (להלן: ,,המרכז"), את אתר המרשתת שלו, http://www.mapi.co.il, ואת פורום הגולשים שלו, שכתובתו http://www.pituy.co.il. המרכז, כפי שהוא מציג את עצמו, שם לו למטרה לתת ,,מענה לגברים שרוצים לשפר את חייהם בתחומי הדייטינג והזוגיות".
בחודש דצמבר 2007 התבקשו התובעת, כתבת בעיתון ,ידיעות אחרונות’, ועמיתהּ עפר פטרסבורג להכין כתבת תחקיר על אודות המרכז. אחרי שנאספו הממצאים פנתה התובעת אל נתבע 3 – מבעלי המניות בנתבעת 2, המנהל את המרכז, את האתר ואת הפורום – וביקשה לקבל את תגובתו לטענות שעלו נגד המרכז אשר התעתדה לכלול בכתבה. לאחר ששוחח עם התובעת כמה פעמים פנה נתבע 3, אור ליום ו, 21.12.07, אל הגולשים בפורום ,שיווק ופרסום’ של האתר ‘TheMarker Café’, כתב שעומדת להתפרסם כתבה שעומדת לפגוע במוניטין של המרכז וביקש לקבל עצה כיצד להקטין את הפגיעה (נספח ד לתצהיר התובעת).
2. למחרת ראתה הכתבה אור במוסף לשבת של ,ידיעות אחרונות’, תחת הכותרת ,,אמנות הפיתוי בכוח" (נספח ה לתצהיר התובעת) (להלן: ,,הכתבה"). מהכתבה, שהייתה כתובה בנימה ביקורתית, עלה שהמרכז מנחה את תלמידיו להשתמש בטכניקות שבהן גלומות, בין היתר, התנהגות אגרסיבית, הטרדה מינית והשפלת נשים. לצורך המחשה, שובצו בכתבה קטעים מתוך ,,סיפורי הצלחה" שפרסם באתר בוגר המרכז תחת הכינוי ‘Roso’, כדלקמן: להמשך קריאה