חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), התש"ס-2000

. היעדרות עקב הריון ולידה

עובד זכאי לזקוף עד שבעה ימים בשנה של היעדרות, בהתאם לכללים שקבע שר העבודה והרווחה, בשל טיפולים או בדיקות הקשורים להריון בת זוגו, או בשל לידה של בת זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו.
2. כללים
שר העבודה והרווחה יקבע, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים בדבר הוכחת ההריון והלידה של בת הזוג ובדבר נחיצות היעדרותו של העובד לצורך ההריון והלידה, וכן כללים בדבר מסירת הודעות למעביד על ידי העובד.
3. שמירת זכויות
חוק זה בא להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין או הסכם ולא לגרוע ממנה.
4. דין המדינה
לענין חוק זה, דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר.
5. ביצוע
שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע חוק זה.
____________________________
1 ס"ח תש"ס, 222.

תקנות דמי מחלה (כללים בדבר היעדרות עובד עקב הריון ולידה של בת זוג), התשס"א -1 2000

בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לחוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), התש"ס2000- (להלן – החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1. הודעת עובד
עובד המבקש לזקוף לתקופת המחלה הצבורה שלו את ימי היעדרותו מעבודתו, לפי סעיף 1 לחוק, ימסור הודעה למעבידו בהצהרה חתומה בידו, לפי הטופס שבתוספת. להמשך קריאה

צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 [1] , אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (7019/2007) שבין לשכת התאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית החדשה האגף לאיגוד מקצועי ואגף הפנסיה, שנחתם ביום ט’ כסלו תשס"ח (19.11.07), וכי ההוראות המורחבות שבתוספת יחולו על כל העובדים והמעבידים בישראל,
החל מיום כ"ג טבת תשס"ח (01.01.2008).

תוספת
ההוראות המורחבות

מס’ הסעיף
בהסכם

1. הגדרות
א. המועד הקובע
המועד הקובע הינו 1 בינואר 2008 או מועד תחילת עבודתו של העובד במקום העבודה המועד המאוחר מבין השניים.
ב. השכר הממוצע במשק
השכר הממוצע במשק בהתאם לאופן החישוב המותווה בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה [2]1995, כפי שיעודכן מעת לעת.
ג. חוק פיצויי פיטורים ו/או החוק
חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963[3].
ד. קרן פנסיה מקיפה חדשה
קרן פנסיה מקיפה חדשה היא קרן פנסיה שקיבלה את אישור הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר ואישור כקופת גמל לקצבה לפי תקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל) התשכ"ד – 1964 לאחר יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1.1.1995), המעניקה לעמית עפ"י תקנונה זכות לקצבת זקנה, קצבת שארים וקצבת נכות.
ה. קרן פנסיה ותיקה
קרן פנסיה ותיקה היא קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה לפני יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995);
ו. קרן פנסיה
קרן פנסיה חדשה, קרן פנסיה ותיקה – הכל לפי העניין. להמשך קריאה

חוק עוולות מסחריות – גניבת עין

חוק עוולות מסחריות הינו חוק מודרני יחסית, אשר חוקק בשנת 1999. מטרתו העיקרית של החוק הייתה למלא חסר במארג החקיקה הישראלית בכל הנוגע לעוולות עסקיות, וזאת לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות והמסחריות של עולם המסחר המודרני.

ליבתו של החוק מורכבת ממספר עילות ליבה, אשר מבקשות להגשים רציונאל של חיי מסחר הוגנים וראויים.

סעיף 1 לחוק קובע את עוולת גניבת העין, לפיה:

1.    (א)  לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.

(ב)        שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין.

קרי, עוולת גניבת העין מבקשת למנוע מעוסק ליהנות ממוניטין או השקעה של עוסק אחר, באופן בו הצרכן יוטעה לחשוב שהוא רוכש את המוצר או השירות מעוסק אחר.

יאמר כי במסגרת חוק עוולות מסחריות קבע המחוקק פיצויים ללא הוכחת נזק בגין עוולת גניבת העין עד לסכום של 100,000 ש"ח, כלומר, היה והוכח שעוסק פעל בניגוד להוראת סעיף 1 לעיל, התובע יכול לתבוע עד 100,000 מבלי להצביע על נזק שנגרם לו בפועל. ניתן להניח שהמחוקק בחר לקבוע סעד ללא הוכחת נזק מכיוון שסביר להניח כי לא ניתן לבחון באמצעים הראייתיים המקובלים כמה צרכנים רכשו מוצר או שירות מהעוסק המפר כשהם חושבים שהם רוכשים את המוצר או השירות מהעוסק אליו התחזה העוסק המפר.להמשך קריאה

סקירה על אפשרויות הבנייה בקיבוצים

בשנים האחרונות הקיבוץ החל להתחדש. מחירי הנדל"ן מרקיעי השחקים באזור המרכז ואיכות החיים בקהילה קיבוצית מהווים גורמים אשר מדרבנים יותר ויותר זוגות צעירים לעבור להתגורר במסגרת קיבוצים, לרוב בקיבוצים מתחדשים בהם נערכה הפרטה ושיוך כזה או אחר של נכסים.
מהן אפשרויות הדיור בקיבוצים?

בנייה בשכונת הרחבה קיבוצית אל מול בנייה פנים קיבוצית

בשנים האחרונות הקיבוץ החל להתחדש. מחירי הנדל"ן מרקיעי השחקים באזור המרכז ואיכות החיים בקהילה קיבוצית מהווים גורמים אשר מדרבנים יותר ויותר זוגות צעירים לעבור להתגורר במסגרת קיבוצים, לרוב בקיבוצים מתחדשים בהם נערכה הפרטה ושיוך כזה או אחר של נכסים.

במאמרי הקודם, סקירה על אפשרויות הבנייה בקיבוצים, סקרנו את ארבעת אפשרויות הבנייה המוצעות. שתי אפשרויות המגורים הראשונות שסקרנו, קבלת יחידת מגורים קיימת ושיפוץ יחידת מגורים שאינה שמישה, אינן מקנות כל זכות ברת הגנה. במאמרי זה אתמקד בשתי צורות המגורים האחרות, בנייה פנים קיבוצית ובנייה בשכונת הרחבה קהילתית.להמשך קריאה

"הרעת תנאים" – פגיעה בתנאים במקום העבודה

בתקופה האחרונה אני עד למקרים רבים והולכים של עובדים אשר מעסיקם מודיע להם יום אחד, ללא כל התרעה, כי תנאיי ההעסקה שלהם משתנים לרעה – מעכשיו יהיו פחות משמרות, השכר יורד, תנאים סוציאלים מתבטלים וכו’. כמובן שהודעה זו אינה בסיס למו"מ או ויכוח, אלא מונחתת על העובד באופן חד צדדי.
בדרך כלל, אותו המעסיק יסביר בראש מורכן כי אין לא שום ברירה, המצב הכלכלי לא מותיר כל ברירה ואם לא יפעל להורדת העלויות הוא יהיה חייב לפטר עובדים או חלילה לסגור את מקום העבודה. בדרך כלל, העובד מוצא עצמו חסר אונים מול סיטואציה שאינה מותירה לו אופציה, פרט ללבלוע רוק, לשאת ברוע הגזירה ולהדק את החגורה. להמשך קריאה

זכויות עובדים – חובת פירוט מרכיבי השכר בתלוש המשכורת – תיקון חוק הגנת השכר

ביום 1/2/2009 נכנס לתוקפו תיקון מס’ 24 לחוק הגנת השכר (להלן: "התיקון"), אשר עתיד להביא לשינוי מהותי ביכולת המועסקים לשמור על זכויותיהם במקום העבודה. התיקון עתיד לטרוף את הקלפים בנוגע לחובות המוטלות על מעסיק מחד, וזכויות המועסק מנגד. בנוסף, התיקון הופך את חובת ההוכחה בתביעות בעניין שכר עבודה, כך שלקהל העובדים יהיה פשוט יותר להגן על זכויותיהם בהתאם לחוק.
ברשימה זו אסקור בקצרה את החידושים אשר הביא עימו התיקון, חובות המעסיקים והזכויות החדשות של קהל המועסקים.להמשך קריאה

פינוי בינוי – ההבטחה שאינה ממומשת

במדינת ישראל הקרקעות הינן משאב מוגבל ומצומצם. השטח המצומצם של מדינתנו ומיעוט בקרקעות המיועדות ומתאימות לבניה עוררו צורך לניצול יעיל ומקסימאלי של קרקעות בניה איכותיות. דא עקא, חלק לא מבוטל מהקרקעות האיכותיות לבניה המצויות במרכזן של ערים מרכזיות במדינת ישראל אינן מנוצלות באופן ראוי – קיימים מתחמים רבים בהם קיימת בניה ארכאית, אשר אינה מנצלת באופן ראוי את התשומות וזכויות הבניה אותן יכולה להניב הקרקע ואינה מביאה לידי מיצוי את הערך המוסף שבניה ראויה תסב למתחם.
על מנת ליצור תמריצים לרשויות, לבעלי הנכסים וליזמים לפתח את המתחמים העירוניים, נוקטת מדינת ישראל בתמריצים שונים הבאים לעודד פיתוח וחידוש בניה בערים. ברשימה זו אסקור את אחת מהדרכים היותר מדוברות, אך הפחות אפקטיביות שנועדו להביא לחידוש עירוני – פינוי בינוי. להמשך קריאה

הכרזה על חייב מוגבל באמצעים

מבוא
הליך הכרזה על חייב כחייב מוגבל באמצעים הינו הליך שנועד לחייבים בהוצאה לפועל אשר אין ברשותם אמצעים כספיים מספקים על מנת להסדיר את מצבת חובותיהם בהתאם לפריסת החובות האפשרית בהליכי הוצאה לפועל סטנדרטים (בדרך כלל מדובר בהליך איחוד תיקים).
חייבים אלו מוצאים עצמם חשופים להליכים אופרטיביים אשר נוקטים נגדם הזוכים בהליכי ההוצאה לפועל, ובהם הטלת עיקולים, צווי מאסר וכיו"צ, אשר אינם מאפשרים לחייבים, מחד לנהל אורך חיים נורמטיבי תקין, ומנגד אפשרות להסדיר את חובותיהם בצורה מסודרת. להמשך קריאה

האם קנסות יציאה חוקיים ?

אחת לתקופה סוגיית קנסות היציאה שקובעות החברות המסחריות עולה לסדר היום הציבורי. קנסות היציאה הם אותם תשלומים אותם הצרכן נדרש לשלם כאשר הוא מעוניין לסיים התקשרות עם ספק שירות, כשאנו נתקלים בקנסות יציאה בעיקר בתחום הסלולארי, התקשורת וחדרי הכושר.
חקיקת מגן צרכנית התקדמה צעדים רבים בעת האחרונה על מנת להסדיר את חוסר האיזון שבין ספקי השירות לבין הצרכנים, ולאחרונה ראינו כי קוצרה התקופה המותרת להתחייבות לספק סלולרי, מה גם שחברות הסלולר מצאו שלל דרכים להפוך את ההגבלה על תקופת ההתקשרות ללא מעשית בעליל. להמשך קריאה

הצד הלא ספורטיבי של הספורט

בעת האחרונה, לאור שורה של אירועים חוזרים ונשנים מתקבל הרושם כי "משהו לא עובד" באופן בו מתנהלות קבוצות הספורט המתהדרות בשמו של איגוד הספורט "הפועל". שורה של אירועים שהתרחשו בשנים האחרונות מעלים שאלות לגבי התנהלותן של אגודות הספורט שונות הנושאות את התואר "הפועל", והנעשה עם הכספים של אגודות הספורט אשר ניזונות, בין היתר, מכספי ציבור.
מה גם שרובם של האירועים אינם מעלים חשדות לפעילות פלילית וחלקם אף נמצאים לכאורה בגדר המנהל התקין, מתעוררת פעם אחר פעם השאלה האם השדרה הספורטיבית אכן פועלת למען הספורט ולמען האוהדים. ניתן למנות שורה של אירועים בהם עולה שוב ושוב השאלה מדוע את המאבקים שקבוצות הכדורגל צריכותלנהל, מנהלים בדרך כלל אוהדי הפועל. להמשך קריאה

על עובדים, פרטיות, טביעות אצבע ומה שבניהם

היחסים שבין העובדים למעסיקם הינם יחסים רוויי מתחים וניגודיות. השאלה היכן נמתח הקו בין זכותו של המעביד לנצל את הפררוגטיבה הניהולית במקום העבודה לבין זכותו של העובד לשמירה על זכויותיו כמועסק זכתה לחקיקת מגן ופסיקה ענפה בבתי הדין, אשר מתחו קו ברור לגבי זכויות המועסק וחובות המעסיק. עם זאת, יחסי עובד-מעביד אינם מתמצים בזכויות העובד לקבל את תנאי העבודה בהתאם לחוק, אלא נפרסים על פני מישורים נרחבים שחלקם משמעותיים בהרבה. הימצאותו הפיזית של העובד כפוף למעביד ולכללים הנקבעים במקום העבודה במשך מרבית שעות היום צופנת בחובה נקודות חיכוך רבות ומהותיות במערכת היחסים בין המעביד לעובד. אחת הסוגיות המהותיות הבאות לידי ביטוי במערכת היחסים בין המעביד לעובד הינה זכותו של העובד לפרטיות. זכותו של כל אחד מאיתנו לאוטונומיה במרחבנו הפרטי, אשר חולשת על כלל התנהלותנו, בחירותינו ומעשינו אינה שנויה במחלוקת כל עוד אין אנו פוגעים בזולת, אך עם זאת, ברגע שאנו "חובשים את כובע" המועסק ניכר כי זכותנו זו מוחלשת במידה ניכרת, באופן שלעיתים קרובות אינו מוצדק. להמשך קריאה

זכויות עובדי השמירה והאבטחה- האם וכיצד ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד חברות השמירה?

כולנו מכירים את התעשייה ענפה של חברות המספקות שירותי שמירה ואבטחה אשר נוצרו לנוכח המצב הביטחוני וממשיכות לפעול במרץ בארצנו על מנת להעמיד כוח אדם נרחב בזמן קצר ובתנאי מינימום.
את ציבור המאבטחים ניתן לאפיין בחלוקה לשני פלחים עיקריים: הפלח הראשון, הינו ציבור שהגיע לעבודת אבטחה היות ומדובר במקצוע שדרישות הסף מבחינת השכלה פורמאלית הינן מינימאליסטיות. לפיכך רבים מהשומרים הינם מחתך סוציו אקונומי נמוך, עולים חדשים ומבוגרים; הפלח השני, הינו אוכלוסיית יוצאי צבא, אשר עובדים בעבודות אבטחה כעבודה זמנית ועל מנת לממן את התואר האוניברסיטאי או את הטיסה לחו"ל. הנה עם כן, מדובר בשני פלחי אוכלוסיה שהיכולת שלהם להיות מודעים לזכויותיהם כעובדים לעמוד על זכויות אלו, הינה מוגבלת. להמשך קריאה

מיסוי זכויות נלוות לדירות מגורים

סעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין מגדיר דירת מגורים כ- "דירה המשמשת למגורים". אם כך כיצד רשות המיסים מתייחסת לדירות בהן קיימות הצמדות שלא חוסות תחת הגדרת השימוש למגורים דוגמת זכויות בנייה, גגות, שטח חקלאי גינה גדולה וכיוצ"ב?
רשות המיסים נוהגת להתייחס לאותם תוספות לדירה כנכס נפרד, כך למעשה מתבצעת הפרדה בין דירת המגורים הממוסת כנכס אחד ואשר לגביה ניתן לנצל את מסלולי הפטור השונים ותוספות או הצמדות לדירה הממוסות כנכס נפרד מדירת המגורים. הפיצול בין דירת המגורים נעשה בשני אפיקים בהתאם לנסיבות העסקה ומהות הנכס. להמשך קריאה

חיוב וחוב ארנונה – כיצד מתנהלת גביית הארנונה

בישראל, הרשויות המקומיות רשאיות, מכוח פקודת העריות, לגבות ארנונה במסגרת חוקי העזר העירוניים. החיוב מוטל על כל חברה, עסק ואזרח אשר מצוי בשטחה המוניציפאלי של הרשות המקומית. הארנונה מוטלת ע"י צווי ארנונה שעל פיהם מחושבים התעריפים השונים. כמו כל חוק או תקנה אחרת, צווי הארנונה נתונים לפרשנות ועל כן מועדים לטעויות של הרשויות ע"י פירוש צו הארנונה לרעת התושבים.
לנוחיותכם להלן קישורים לצווי הארנונה של הערים הגדולות:

צו הארנונה של עיריית ת"א צו הארנונה של עיריית ר"ג צו הארנונה של עיריית גבעתיים צו הארנונה של עיריית חולון צו הארנונה של עיריית בת ים צו הארנונה של עיריית ראשל"צ צו הארנונה של עיריית הרצלייה צו הארנונה של עיריית לרעננה צו הארנונה של עיריית כפר סבא צו הארנונה של עיריית הוד השרון

צו הארנונה של עיריית שהם צו הארנונה של עיריית פ"ת צו הארנונה של עיריית ראש העין צו הארנונה של עיריית ב"ש צו הארנונה של עיריית ירושלים צו הארנונה של עיריית נתניה צו הארנונה של עיריית חדרה צו הארנונה של עיריית אשדוד צו הארנונה של עיריית אשקלון צו הארנונה של עיריית רמת השרון             למעשה מחלקה של העירייה המכונה "פקיד שומת הארנונה" או "מחלקת חיובי הארנונה" מפיקה את שומת הארנונה השונות לכל נכס בעיר בהתאם לקריטריונים של צו הארנונה. להמשך קריאה

הרפורמה במשק החשמל – הקמת מערכות פוטו וולטאיות

מיתקן פוטוולטאי הוא מתקן המייצר אנרגיה חשמלית מקרינה ישירה של אור השמש, באמצעות המרת אור השמש ישירות למתח חשמלי, כאשר עוצמת האנרגיה נגזרת מעוצמת האור שמוקרן על רכיב הסיליקון. מיתקני PV מבוססים על קולטים הבנויים מתאים המכילים מוליכים למחצה שמשחררים אלקטרונים בזמן חשיפה לקרני השמש. אותם אלקטרונים הם הבסיס לזרם חשמלי. החומר הנפוץ ביותר בעולם לייצור תאים פוטוולטאים הוא הצורן המופק מחול, או בשמו הידוע יותר – סיליקון. תאים אלו נבנים מכמה שכבות כאשר שכבות סמוכות טעונות בחלקיקים חיוביים וחלקיקים שליליים ובזמן שאור מוקרן על התא מתפתח שדה חשמלי שגורם לזרם ישר (DC). אוסף רב של תאים המחוברים בטור יגרמו לזרם חשמלי גבוה ביציאה מהקולט.
ישנם גם תאים המיוצרים בטכנולוגית "שכבה דקה" (Thin Film) שהנפוץ בהם הוא סיליקון אמורפי, ויתרונה הגדול הוא המחיר.להמשך קריאה

לשלם פחות מס על דירות – סקירת ההוצאות המותרות בניכוי במס השבח

מס שבח מקרקעין הינו מס על השקעות בנכסי נדלן. ההיגיון בבסיס המס הינו מיסוי ההתעשרות כתוצאה מעליית ערכו של נכס מקרקעין במרוצת השנים.
ברצוני לציין כי ניכוי ההוצאות שהוצאו במרוצת השנים לצורך השבחת נכס מקרקעין אינו ניתן כהטבה אלא חובה שכן אי ניכוי הוצאות מוביל לחסרון כיס. כך לדוגמא כאשר ערכו של הנכס עולה עם השנים יש לקזז מעליית ערך כספים שהוציא בעל הנכס לצורך השבחתו כגון- שיפוץ, היטל השבחה, היטל הקמת מדרכה או חיבור לביוב וכיוצ"ב. להמשך קריאה

מיסוי של קבוצות רכישה ועמותות בנייה

אחת הדרכים הפפולאריות כיום לרכישת דירת מגורים חדשה הינה ההתאגדות בקבוצת רכישה או הקמתה של עמותת בנייה. אם נדייק במינוחים נראה כי קבוצת רכישה הינה התארגנות של רוכשים המבצעים את רכישת הקרקע בעצמם ומזמינים קבלן מבצע לביצוע הבנייה בהתאם למפרט מדוייק של מהות, כמות ואייכות הבנייה. לעומתה עמותת בנייה הינה גוף המאורגן על ידי יזם אשר רושם את המועמדים להיות חברי העמותה בהתאם לתקנון העמותה ומביא את המועמדים לאישור בהתאם לקריטריונים שנקבעו מראש בתקנון.
קיימים אספקטים משפטיים רבים ומגוונים בהסדרה המשפטית של גופים אלו. ההגיון הכלכלי הטמון בבסיס השיטה הינו חיסכון של העלויות הנלוות לרכיב הקרקע ורכיב הבנייה. כך לדוגמא ברכישת דירה מקבלן, משולם מס על שני אירועי מס נפרדים. אירוע מס אחד הינו הרכישה של הקרקע על ידי הקבלן והשני הינו רכישת הדירות על ידי הרוכשים מהקבלן. בצורת ההתאגדות של קבוצת רכישה/עמותות בנייה מנסים המתאגדים לחסוך באחד מאירועי המס כאמור ובכך להקטין את החבות שלהם במס. להמשך קריאה

חיוב וחוב ארנונה – השגה וערר על חיוב ארנונה

כאמור בסקירה על חיוב הארנונה, הארנונה מוטלת ע"י צווי ארנונה שלאור הוראותיהם מחושבים התעריפים השונים. כמו כל חוק או תקנה אחרת, צווי הארנונה נתונים לפרשנות. כאשר תושב אינו שבע רצון מאופן חיוב הארנונה, הוא רשאי להגיש לפקיד השומה או למחלקת חיוב הארנונה השגה על שומת חיוב הארנונה.
האם יש מגבלת זמן להגשת השגה? ניתן להגיש את ההשגה על חיוב הארנונה בתוך 90 יום מקבלת הדרישה לתשלום.להמשך קריאה

דמי מפתח – דרכי ההעברת דירות בשכירות מוגנת לבני זוג, צאצאים ואחרים

המטרה החקיקתית שלשמה חוקק חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב–1972, הייתה לתת אפשרות לדיירים להיות תחת קורת גג שאינה שכירות קצרת טווח. תכליתו של חוק הגנת הדייר הינה תכלית כלכלי וחברתי. מהוענקה ההגנה של חוק הגנת הדייר לדיירים המוגנים, היו מספר תנאים להגנה זו ברשימה של  התחייבויותיו של הדייר המוגן על פי הסכם השכירות המוגנת, תשלום דמי המפתח והכללים הבסיסיים שנקבעו בחוק הגנת הדייר עצמו. כך לדוגמא כאשר המושכר ניזוק באופן ניכר ובאופן מכווון על ידי הדייר המוגן, הדייר המוגן אינו משלם את דמי המפתח ונזקף לחובתו חוב של דמי המפתח רשאי לבעל הבית לעמוד על זכותו לפנות את הדייר המוגן.
כיום, ישנה גישה של טשטוש מוסד הדיירות המוגנת, אותה גישה רואה בחוק הגנת הדייר בחוק ערכאי שעתידו הינו היעלמות מעולמנו. להמשך קריאה

חיזוק מבנים לפי תמא 38- היבטי מיסוי, היטל השבחה והסכמת דיירים

מדינת ישראל החלה להתייחס לשאלת חיזוק המבנים לרעידות אדמה כבר בשנת 1961 עם החלת תקן 413 "העומסים בבניינים: רעידות אדמה". מדובר היה בתקן בן 2 עמודים במתכונת ישנה. תקן 413 מ- 1961 עבר ריוויזיה והוצא בשנת 1975 ברמת חישוב נאותה שרבים נעזרים בה עד היום. כבר בשנת 1999 הוקמה ע"י ממשלת ישראל ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות לרעידות אדמה. הוועדה קבעה כי במדינת ישראל קיימים כיום מבנים רבים אשר אינם עומדים בתקן 413 אשר ההיתר לבנייתם הוצא לפני ה- 1 בינואר 1980. המלצתה העיקרית של הוועדה בפני ממשלת ישראל הייתה שיש לתמרץ חיזוק ומיגון מבנים רבים בארץ מפני סכנת התמוטטות בשעת רעידת אדמה. לאור המלצות הוועדהאישרה ממשלת ישראל בפברואר 2005 את תוכנית המתאר הארצית 38 (תמ"א 38) המתמרצת את ציבור דיירי המבנים הישנים, לחיזוק מבני מגוריהם לאור ההבנה כי קיימת סבירות כלשהי להתרחשות אירוע של רעידות אדמה. הרעיון בבסיס הרפורמה- מימון חיזוק המבנים הישנים ע"י מתן זכויות בנייה נוספות. התמ"א פורסמה ברשומות כבר במאי 2005 כאשר נכון להיום קיימים מספר בניינים בודדים אשר יישמו את התמ"א. להמשך קריאה

דמי מפתח – דרכי הפינוי של דייר מוגן

המטרה החקיקתית שלשמה חוקק חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב–1972, הייתה לתת אפשרות לדיירים להיות תחת קורת גג שאינה שכירות קצרת טווח. תכליתו של חוק הגנת הדייר הינה תכלית כלכלית וחברתית. עם זאת, כאשר הוענקה ההגנה של חוק הגנת הדייר לדיירים המוגנים, היו מספר תנאים להגנה זו שהם למעשה התחייבויותיו של הדייר המוגן על פי הסכם השכירות המוגנת,  דוגמת תשלום דמי המפתח והכללים הבסיסיים שנקבעו בחוק הגנת הדייר עצמו.
אז איך ניתן לפנות דייר מוגן? להמשך קריאה

הליך הכרזה על חייב בהוצאה לפועל כחייב מוגבל באמצעים

הליך הכרזה על חייב כחייב מוגבל באמצעים הינו הליך שנועד לחייבים בהוצאה לפועל אשר אין ברשותם אמצעים כספיים מספקים על מנת להסדיר את מצבת חובותיהם בהתאם לפריסת החובות האפשרית בהליכי הוצאה לפועל סטנדרטים (בדרך כלל מדובר בהליך איחוד תיקים).
חייבים אלו מוצאים עצמם חשופים להליכים אופרטיביים אשר נוקטים נגדם הזוכים בהליכי ההוצאה לפועל, ובהם הטלת עיקולים, צווי מאסר וכיו"צ, אשר אינם מאפשרים לחייבים, מחד לנהל אורך חיים נורמטיבי תקין, ומנגד אפשרות להסדיר את חובותיהם בצורה מסודרת. המשך קריאה

השבת חוב אבוד – הרמת מסך ואחריות אישית

ראשית עלינו להבין כי חברה בע"מ, מרגע שקיבלה תעודת התאגדות מרשם החברות, הינה אישיות משפטית בפני עצמה, כך שלמעשה היא אינה מזוהה יחד עם בעלי המניות והמנהלים. לחברה בע"מ אישיות משפטית עצמאית יצירת הדין מכוח חוק החברות וכך יש להתייחס אליה. בחברה בע"מ קיימת הפרדה מוחלטת בין החברה לבעליה, לאור הפרדה זו לא ניתן לייחס חוב של החברה לבעליה. במידה ולחברה ניתנו אשראי סחורות או כל סוג אחר של טובין, החברה עצמה היא האחראית לפרעון החוב ואין לבעלי המניות או למנהלים כל התחייבות אישית להחזיר את החוב ביחד או במקום החברה.להמשך קריאה

ההתחדשות העירונית- פינוי בינוי- היבטי מיסוי, היטל השבחה והסכמת דיירים

פינוי בינוי הוכרז לראשונה כמדיניות רשמית של משרד השיכון בשנת 1998. הכרזה על מתחם פינוי לשם בינוי היא בסמכותה של ממשלת ישראל על פי סעיף (33א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. בשנת 2006 חוקקה הכנסת את חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2006 במטרה להתגבר על קשיים שגורמים דיירים בודדים בבתים משותפים המתנגדים להסכמי פינוי בינוי, למול רוב גורף של שאר דיירי הבניין. כיום קיימים שני מסלולי הכרזה על שכונות ורחובות עירוניים כמתחמי פינוי בינוי:
מקומות שבהם רשויות מקומיות מאתרות מתחם מסויים ומכריזים כי הוא בר פינוי בינוי יש רשימה באתר משרד הפנים.
מסלול נוסף הוא מסלול יחסית חדש, שקיים מנובמבר 2001, והוא קרוי מסלול יזמי, היות והיזם הוא זה שמאתר את האתר והוא זה שפונה להכרזה על האתר כפינוי בינוי. להמשך קריאה

פטור וחיוב במס בגין מכירת דירה שנתקבלה בירושה

תחום מיסוי המקרקעין, מוסדר במסגרת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) תשכ"ג – 1963. בהתאם לחוק, אחת מהפעולות בהן הכיר מראש המחוקק כפעולה שאינה מהווה עסקה או מכירה הינה פעולת ההורשה. סע’ 4 לחוק קובע כדלקמן:
"הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לענין חוק זה".
כלומר עם פטירת המנוח, נכנסים יורשיו של המנוח לנעליו לעניין הזכויותיו במקרקעין. במילים אחרות למעשה לא ביצענו כל שינוי בזכויות הבעלות על המקרקעין, ולא שולמה כל תמורה, על כן אינה חייבת בכל בדיווח לרשויות המיסוי המקרקעין.להמשך קריאה

כביש 531- תביעת פיצוי בגין ירידת ערך לאור הקמת הכביש המהיר

האם הסיטואציה הבאה מוכרת לכם? באחד הערבים, ברחוב צדדי וחבוי בשכונה, עומד לו שלט מאולתר, בלוי ונטוי על צידו, עם הכותרת "הודעה לפי חוק התכנון והבנייה". מכיוון שהוא מרוחק מבית המגורים ולא ממש ברור מה תכליתו, לא מייחסים לו חשיבות וממשיכים בשגרת החיים הרגילה. לאחר מספר שבועות, בעת הביקור היומי, במכולת השכונתית, שומעים את בעל המכולת מספר כי במקום הנוף לשדות הגובלים עם ביתך הולכים להקים כביש מהיר- דוגמת כביש 531 אשר יחבר את כביש 6 עם רעננה הרצליה כפר שמריהו ורשפון. האם בעל המכולת יודע על מה הוא מדבר? האם ניתן לעשות לביתכם דבר שכזה? מה עושים כשבונים כביש מהיר הגובל לביתכם?להמשך קריאה

בטוחות לאשראי – שעבוד צף לעומת שעבוד קבוע

שעבוד צף הינו אחת הדרכים של עסקים חיים לספק בטוחה לגופי אשראי וספקים בכדי לאפשר לחברה לקבל אשראי כנגד העמדת נכסי החברה כבטוחה. אותם עסקים יכולים להעמיד את בטוחה זו מבלי שהדבר ימנע מעסקם מלהמשיך ולסחור באותם נכסים, לרבות מכירתם כחלק ממלאי העסקי של העסק. כך לדוגמא, ירקן יכול לשעבד את מלאי הירקות שלו בשעבוד צף מבלי שהדבר ימנע מאותו ירקן להמשיך ולסחור באותן ירקות, למכור אותם ללקוחותיו ולקנות סחורה חדשה ממגדלים. סעיף 1 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 מגדיר מהו שעבוד צף: להמשך קריאה

אחריות נושאי משרה בתאגיד וההגנות על נושאי משרה

כאשר אנו מתייחסים לנושאי משרה כוונתנו הינה על דירקטוריון החברה והנהלתה. כלל, על דירקטוריון החברה מוטלת החובה להגדיר את מדיניותה של החברה ולפקח על עבודת ההנהלה. כחלק מהפיקוח על ההנהלה, הדירקטוריון הוא זה שמפקח על הוצאת הדו"חות הכספיים של החברה לבעלי המניות, כן הוא מפקח על פעולות כגון חלוקת רווחים, הנפקת מניות, מתן אופציות וכיוצ"ב. מצידה של ההנהלה, עיקר עבודתה הינו לפעול לביצוע המדיניות שהתווה הדירקטוריון וניהול שותף של החברה. מערכות יחסים אלה כפי שתוארו לעיל, הינם מערכות יחסים חוזיות בין החברה, הדירקטוריון ובעלי המניות. עלינו להבין את האופי הכללי של התנהלות החברה שהינה למעשה אוסף של חוזים והסכמים היוצרים חובות וזכויות בין הצדדים לחוזה.
מהי חובות האמון? להמשך קריאה

קניית דירה – בדיקות טרם הרכישה

רכישת נכס מקרקעין הינה פעולה משפטית מורכבת הנושאת בחובה סיכון מסוים. אצל מרבית האנשים מדובר בעסקה בעלת השפעה משמעותית על חייהם, ובדרך כלל עסקה המהווה את העסקה הגדולה ביותר בחייו של אדם. לאור מורכבותה של העסקה נוהגים לבצעה לאחר בדיקות מקיפות של הנכס הנרכש ותוך שימוש במנגנוני הגנה הבאים להבטיח במידת האפשר את הנכס והזכויות לרוכשים, ואת קבלת הכסף למוכרים. קרא עוד

הגנת הצרכן ברשת האינטרנט

מאת: עו"ד רותם שפירא
אחת הסוגיות אשר הפכו לחלק אינטגראלי מחיינו כצרכנים וכגולשי אינטרנט הינה חווית הקנייה המאוד מפוקפקת של רכישת מוצרים באינטרנט. לעיתים קרובות אנו מוצאים עצמנו נחשפים להתנהלות מבזה של ספקי מוצרים המוצאים דרכים ייחודיות ומקוריות להגדיל את רווחיהם על חשבון הצרכן.
לאחרונה סוגייה זו עלתה על הפרק בעניין משרד התעשייה והמסחר נ’ חברת שופמיינד בע"מ שם עמדו על הפרק טענות בדבר הטעיית הצרכן והעדר מלאי במכירה מיוחדת, לפי חוק הגנת הצרכן. עיקר טענות המדינה באו לידי ביטוי בכך שאתר האינטרנט שמפעילה וואלה הציע למכירה מוצרים, כשהיה ידוע כי לא תהיה אפשרות לספקם לצרכנים. בית המשפט הטיל קנסות כבדים על חברת וואלה והנאשמים הנוספים, בציינו כי מוטלת על ספק המוצרים חובת הגינות מוגברת לנוכח חוסר האיזון בין הצרכן לבין הספק. להמשך קריאה

אנונימיות ברשת האינטרנט

האם כאשר אתם רושמים טוקבק פוגעני במיוחד עברה במוחכם התהייה האם האנונימיות שלכם מוגנת לחלוטין ? האם כשנכנסתם לצ’אט בשם בדוי תהיתם האם עלול להיות סיכוי שמשהו יוכל לחשוף את זהותכם ?
האנונימיות ברשת האינטרנט היא אחד מהיסודות החשובים, אשר מאפשרים וגורמים לרשת האינטרנט להיות מה שהיא היום. כמובן שמעטה האנונימיות מנוצל לרעה במקרים לא מבוטלים, אם בהונאות כספיותואם במקרים שלניצול מיני. המתח האמור מהווה מקור לדיון ציבורי ומשפטי מתמשך ומגיע לפתחו של בית המשפט לעיתים.להמשך קריאה

חוק איסור לשון הרע

פרק א’: פרשנות
לשון הרע מהי
1.    לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –
(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3)   לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;
להמשך קריאה

חוק זכות יוצרים

פרק א’: פרשנות
הגדרות
1.       בחוק זה –
"זכות יוצרים" – כמשמעותה בסעיף 11;
"זכות מוסרית" – כמשמעותה בסעיף 46;
"טביעה", לעניין צלילים – שימור של צלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם;
"יצירה אדריכלית" – בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה כאמור;
להמשך קריאה

חוק עוולות מסחריות

חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999
פרק א’: הלכות מסחר לא הוגנות
גניבת עין
.    (א)  לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר.
(ב)  שימוש של עוסק בשמו בתום לב, לשם מכירת נכס או מתן שירות, לא ייחשב כשלעצמו גניבת עין. המשך קריאה

הפרת סימן מסחר וסעד זמני – רע"א 5454/02

במסגרת רע"א 5454/02 טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ נ’ אמברוזיה סופהרב בע"מ (להלן: "עניין טבע") דן בית המשפט בסיטואציה במסגרתה מבקשת המשווקת מוצר ששמו "מגה-גלופלקס" רשמה את שם המוצר בפנקס סימני המסחר. במסגרת רישום סימן המסחר נקבע סייג אשר הבהיר כי השימוש בשם המסחר אינו חל לגבי השם "מגה" בלבד, אלא רק כולל את הרכב הסימן במלואו.
בשלב מסויים, המשיבה החלה בשיווק מוצר אשר משמש לאותו יעוד כמו מוצר ה"מגה גלופלקס", ושמו הינו "מגה ריפלקס". בתגובה לשיווק מוצר המשיבה, המבקשת הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי במסגרתה טענה כי למשיבה אין זכות להשתמש בשם זה, ובמסגרת התביעה אף הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה להשתמש בשם זה. בית המשפט החליט בבקשה למתן צו הניעה הזמני כי לנוכח הסייג במסגרת רישום סימן המסחר, יש להתעלם מהמילה "מגה", ויש רק להשוות בין המילה "גלופלקס" למילה "ריפלקס", ולכן ניכר כי סיכויי התביעה נמוכים, ואין הצדקה להעניק את צו המניעה הזמני, ועל החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור. להמשך קריאה

מעיין דק נ’ צומת ספרים – בקשה במעמד צד אחד למתן צו זמני להחזרה לעבודה

בקשה במעמד צד אחד למתן צו זמני להחזרה לעבודה
המבקשת, גב’ מעיין דק, מתכבדת בזאת להגיש לבית המשפט הנכבד בקשה בהתאם לסעיף 3(א)(2) חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997 (להלן: "החוק"), לפיו יתבקש בית המשפט הנכבד ליתן צו המונע ו/או מבטל את הודעת הפיטורין שהעבירה המשיבה, צומת ספרים 2002 – שותפות מוגבלת, לידי המבקשת וליתן צו עשה המורה למשיבה להשיב ללא דיחוי את המבקשת למקום עבודתה בחנות צומת ספרים שבקניון דיזנגוף סנטר בתל אביב.
בנוסף ו/או לחילופין, תטען המבקשת כי פוטרה על רקע מימוש זכותה לכונן התאגדות של עובדים בהתאם לחוק הסכמים קיבוציים, ועל כן החלטת המשיבה לפטרה בטלה לנוכח היותה נוגדת את הוראות חוק הסכמים קיבוציים. להמשך קריאה

זכויות יוצרים – שימוש הוגן – חלק א’

השינוי החקיקתי המהותי העלה, ביתר שאת, לשיח המשפטי את סוגיית זכויות היוצרים בכלל וסוגיית השימוש ההוגן בפרט. דיני השימוש ההוגן עברו רפורמה חקיקתית משמעותית, באופן שלכאורה, הגדיר מחדש את אופן ההתייחסות לדיני השימוש ההוגן, הן ברמת המבחנים המשפטיים הטכניים והן מהבחינה המהותית של הגדרת זכויות בעל היצירה וזכויות המשתמשים ביצירה.
השינוי החקיקתי המהותי העלה, ביתר שאת, לשיח המשפטי את סוגיית זכויות היוצרים בכלל וסוגיית השימוש ההוגן בפרט. דיני השימוש ההוגן עברו רפורמה חקיקתית משמעותית, באופן שלכאורה, הגדיר מחדש את אופן ההתייחסות לדיני השימוש ההוגן, הן ברמת המבחנים המשפטיים הטכניים והן מהבחינה המהותית של הגדרת זכויות בעל היצירה וזכויות המשתמשים ביצירה.
השינוי לעיל, אשר הפנים בחוק זכות יוצרים את ההתייחסות לסוגיות השימוש ההוגן, כפי שזו השתרשה בפסיקה, נועד, במידה מסוימת, להתאים את החוק למאפיינים המודרניים באופן ההתייחסות לשימוש ההוגן, ובד בבד אימץ את הדוקטרינה האמריקאית, שנכנסה לנעליה של הדוקטרינה האנגלית, אשר הייתה קבועה בחוק זכות יוצרים הישן (כאמור, אף על פי שהפסיקה כבר אימצה את הדוקטרינה האמריקאית ברמה מסוימת, טרם אימוצה של זו בחוק החדש). להמשך קריאה

מהו שימוש הוגן – זכויות יוצרים – חלק ב’

זה מכבר, למושג השימוש ההוגן נוצקו תכנים ומשמעויות חדשים, אשר הגדירו את מוסד השימוש ההוגן מחדש. השינוי המהותי, אשר חל על דיני זכויות היוצרים בכלל ודיני השימוש ההוגן בפרט הינו תוצר של חקיקת חוק זכות היוצרים החדש.[1]
השימוש ההוגן הינו שימוש בזכות יוצרים של אחר באופן שאינו מהווה הפרה של זכויות בעל היצירה. סוגיה זו הינה בסיס להתדיינות משפטית רבה וחילוקי דעות בנוגע לרציונאליים העומדים בבסיס דיני זכויות היוצרים ודיני השימוש ההוגן.
ס’ 18 לחוק זכות יוצרים קובע כי "עשיית הפעולות המפורטות בסעיפים 19 עד 30 מותרת בתנאים המפורטים באותם סעיפים ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה."[2] קרי – החוק הכיר בכך שלעיתים יתכנו מצבים בהם יוכל פלוני לעשות שימוש ביצירה שאינה בבעלותו, כששימוש זה לא יהווה שימוש אסור, אם הוא יעמוד בדרישות החוק. להמשך קריאה

המעבר מטיפול הוגן לשימוש הוגן – זכויות יוצרים – חלק ד’

כאמור, בשנת 2007 נחקק חוק זכות יוצרים. ניתן להצביע על מהלך זה כאירוע ראוי לציון במציאות החוקית בישראל, וזאת לאחר שבמשך שנים רבות משל בתחום זכויות היוצרים בישראל חוק זכות יוצרים הישן[1] אשר היווה חוק ארכאי שלא נתן מענה חקיקתי מספק למציאות המשתנה.
ניתן להצביע על השינוי שנעשה בחוק זכויות יוצרים[2] בכל הנוגע לזכויות משתמשים, כשינוי דרסטי בחקיקה, אשר הגדיר מחדש את אופן ההתייחסות החקיקתית לשימושים הוגנים וזכויות משתמשים.[3]עם זאת, חשוב לציין כי למרות השינויים המהותיים שנקבעו במסגרת פרק ד’ לחוק זכויות יוצרים, אשר עוסק בשימושים הוגנים, רבים משינויים אלו כבר הופנמו בפסיקה הישראלית טרם חקיקת החוק, ועל כך להלן.
ניתן להצביע על שלושה שינויים מהותיים בין החוק הישן לחוק החדש בכל הנוגע לשימוש הוגן, והם:[4]

• שינוי רשימת השימושים המותרים, כך שאלו הורחבו והותאמו לעולם המודרני.
• מעבר מדוקטרינת ה"טיפול ההוגן" השאובה מהדין האנגלי, לדוקטרינת ה"שימוש ההוגן" השאובה מהדין האמריקאי.
• שינוי מהותי ונורמטיבי בתפיסת העולם לגבי שימושים הוגנים, באופן היוצר, הלכה למעשה, זכויות משתמשים. להמשך קריאה

התפתחות פסיקת השימוש ההוגן לאור חוק זכויות היוצרים הישן – אבני דרך – חלק ה’

עניין גבע נ’ וולט דיסני – אימוץ דוקטרינת השימוש ההוגן – שנת 1993

אחד מפסקי הדין המכוננים בהתייחסות הפסיקה המודרנית לסוגיית הטיפול ההוגן הינו עניין גבע[1] אשר היווה נקודת מפנה באופן ההתייחסות של בתי המשפט לטיפול ההוגן והיווה את הסממן הראשון לחלחול דוקטרינת השימוש ההוגן האמריקאית לפסיקה הישראלית.
בהתאם לעובדות המקרה, גבע השתמש ללא רשותה של המשיבה, חברת וולט דיסני, בדמותו המצוירת של דונאלד דאק בעריכת ספר מצויר אשר הציג את ההוויה הישראלית.
גבע טען כי השימוש בדמות אינו מהווה הפרה של זכות יוצרים, וגם אם כן, הרי שהשימוש בדמות מהווה טיפול הוגן כהגדרתו בחוק זכות יוצרים הישן.[2]
יאמר כי בפסק הדין נדונה, בין היתר, השאלה האם דמויות דמיוניות הן מושא להגנה בזכויות יוצרים, והוכרע שהתשובה חיובית, אך לא נרחיב בעניין זה לאור העדר רלוונטיות לנושא העבודה. בנוסף, גבע טוען כי זכותו לשימוש בדמות, נגזרת בין היתר מהזכות לחופש ביטוי וגם בעניין זה לא נרחיב במסגרת מצומצמת זו. להמשך קריאה

המעבר מטיפול הוגן לשימוש הוגן – הרחבת החריגים – זכויות יוצרים – חלק ו’

כאמור, חוק זכות יוצרים הישן הגדיר מספר מצומצם של מקרים אשר מהווים טיפול הוגן,[1] כשסעיף 2(1)(I), שעמדנו לעיל על האופן בו ניתחה אותו הפסיקה, היווה מעיין סעיף סל אשר הרוב המכריע של המקרים בהם נטען כי מתקיים חריג הטיפול ההוגן, נעשו על פיו.[2] יאמר כי, גם היום החקיקה האנגלית עדיין פועלת בהתאם לדוקטרינת הטיפול ההוגן ומגדירה מצבים ספציפיים בהם מותר שימוש ביצירה מוגנת, מבלי שהדבר יחשב להפרה (יובא בהרחבה בהמשך),[3] ובדומה לשאלות העולות בפסיקה הישראלית שהוצגה לעיל, גם באנגליה התעוררו שאלות הנוגעות לשאלה מתי השימוש ביצירה מוגנת זכויות יוצרים יחשב לטיפול הוגן ומתי שימוש זה יחשב להפרת זכות היוצרים.[4]
יאמר בהערת אגב כי המושג טיפול הוגן (Fair dealing) הוא המונח השגור ברוב מדינות המערב ומושג השימוש ההוגן (Fair use) ייחודי לארצות הברית.
כפי שראינו בסקירת הפסיקה, חוק זכות יוצרים הישן לא נתן מענה מספק למציאות הטכנולוגית ועסקית המתחדשת.[5] חוק זכות יוצרים נועד לתת מענה למציאות המתחדשת, לעבור באופן סופי לדוקטרינת השימוש ההוגן האמריקאית ולהגדיר מחדש את כל נושא זכויות המשתמשים, אשר עבר שינויים רבים באופן בו הוא נתפס בספרות ובפסיקה העולמית. ניתן לאפיין את השינוי בחוק בכל הנוגע לשימוש ההוגן בשלושה מישורים עיקריים, אותם נסקור להלן:[6] להמשך קריאה

מבחני השימוש ההוגן – זכויות יוצרים – חלק ז’

חוק זכויות יוצרים החדש שנחקק בשנת 2007, הושפע באופן ישיר מן החקיקה האמריקאית, כאמור לעיל. בחוקיםהאנגליים מ-1911 ועד החוק מ-1988 השאיר המחוקק את פרשנות המונח "fair dealing" לפרשנות בתי המשפט. כאשר, על פי ההלכה האנגלית, רשימת המטרות של השימוש ההוגן הינה רשימה סגורה. בעוד שלעומתו, המחוקקהאמריקאי קבע באופן מפורש מהו "fair use", בסעיף 107 לחוק מ-1976, באופן דומה לסעיף 19(ב) לחוק הישראלי מ-2007. המחוקק האמריקאי העדיף ליצור הסדר גמיש שיאפשר התחשבות מקסימלית בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, כל שעולה מלשון הסעיף שמדובר ברשימה פתוחה וכי הפירוט בא לשם הדגמה בלבד, וזאת בדומה לסעיף 19(ב) לחוק הישראלי. חשוב להדגיש כי המשפט האמריקאי הינו מתקדם יותר, הן מהחוק מ-1911 ואף מהחוקים האנגלים המאוחרים מהשנים 1956 ו-1988, בשל הגמישות הרבה המאפיינת אותו.[1]
לאור ההקדמה, נסקור בהרחבה הן את שיטת המשפט האנגלית והן את שיטת המשפט האמריקאית, ונעמוד על מאפייניה הייחודיים של כל גישה. להמשך קריאה

השימוש ההוגן לאן ? – עניין פריימר ליג – זכויות יוצרים – חלק ט’

עניין פריימר-ליג[1] הכה גלים בקהילה המשפטית ואף זכה להד תקשורתי נרחב. מדובר בהחלטה חסרת תקדים בכל הנוגע לשימוש הוגן וזכויות משתמשים שאף על פי שהשפעתה על הדין עדיין לא ברורה, ניתן לראות בה לראשונה את האופן בו פירש בית המשפט את חוק זכות יוצרים וסוגיית זכויות משתמשים.[2]
בזעיר אנפין, בהחלטה נדחתה בקשת הפרמייר ליג, היא ליגת הכדורגל האנגלית אשר מעניקה רישיונות לשדר את משחקיה, לחשוף את זהות המשיב, אשר מעביר בשידור ישיר באינטרנט את משחקי  ליגת הכדורגל באנגליה. בית המשפט קבע כי העברת נתונים בטכניקת "streaming" אינה מהווה "שידור" כהגדרתו בחוק זכות יוצרים, ועל כן אינה מהווה הפרת זכויות יוצרים, ומעבר לכך, ביהמ"ש קיבל את טענת המשיב, כי מדובר בשימוש הוגן מותר.
יאמר כי בית המשפט מפרט את החלטתו על פני עמודים רבים, על כן אתמקד רק בחלק מהאספקטים הבאים לידי ביטוי בהחלטה, אשר נוגעים לענייננו. להמשך קריאה

שימוש הוגן וזכויות יוצרים – סיכום – חלק י’

בעבודה זו ביקשתי לעמוד על השימוש ההוגן, כיצד התפתח השימוש ההוגן בפסיקה הישראלית, השפעת חיקוק חוק זכות יוצרים על השימוש ההוגן ומה צפוי לנו בהמשך.
פתחנו את העבודה בבחינה מהו השימוש ההוגן מהם הרציונאליים המצויים בבסיסו. ראינו כי ניתן להצביע על מספר רציונאליים בדיני השימוש ההוגן, שבכל אחד מהם ניתן למצוא הצדקות וחולשות, אך ברי כי יסודות אלו במשולב מביאים אותנו למסקנה כי השימוש ההוגן הוא ערך הכרחי המגשים את הגישה החברתית והמשפטית לזכויות היוצרים.
לאחר מכן, עמדנו על חוק זכות יוצרים הישן, מאפייניו והמקורות ממנו הוא שאוב, ומשם עברנו לסקירת הפסיקה הישראלית העיקרית בנושא השימוש ההוגן.
בסקירת הפסיקה עמדנו על הבעיות הרבות שנבעו מהמצב החוקי וחוסר העקביות בפסיקותיו של בית המשפט ועל אלו עמדנו בסיכום הביניים לעיל. להמשך קריאה

צו הרחבה בענף השמירה 2009

לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז 1957-
בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז 11957- (להלן – החוק), אני מצווה כי תורחב תחולתן של
הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי (שמספרו 7041/2008 ) מיום ד’ בחשוון התשס"ט ( 2 בנובמבר 2008 ) שבין הארגון הארצי של
מפעלי השמירה והאבטחה בישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, וכי ההוראות המורחבות
שבתוספת יחולו על כל העובדים והמעבידים בענף השמירה והאבטחה בישראל; כמו כן אני מודיע בהתאם לסעיף 31 לחוק כי צו
הרחבה שפורסם ביום 25.9.1973 להסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה מיום 12.7.1972 ושמספרו – 7019/72 בטל 2.
תוספת
ה ה ו ר א ו ת ה מ ו ר ח ב ו ת
1. מבוא, פרשנות וכותרות
1.1 . בצו זה מילים המתייחסות למין זכר כוונתן גם למין נקבה ולהפך ומילים המתייחסות למספר יחיד כוונתן גם למספר
רבים, וכן להפך, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. להמשך קריאה

חוק שעות עבודה ומנוחה

פרק ראשון: מבוא
בחוק זה -
"שעות עבודה" פירושו – הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסמכות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואויר, ולרבות הפסקות לפי סעיף 20א(א) חוץ מהפסקות על פי סעיף 20;
"שעות נוספות" פירושו – שעות העבודה העודפות -
(א) על התחום שנקבע ליום עבודה בסעיף 2, או על יום עבודה שייקבע על פי סעיף 4, או
(ב) על התחום שנקבע לשבוע עבודה בסעיף 3, או על שבוע עבודה שייקבע על פי סעיף 4;
"עבודת לילה" פירושו – עבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00;
"מפקח עבודה" פירושו – מפקח כמשמעותו בפקודת מחלקת העבודה, 1943;
"מפקח עבודה אזורי" פירושו – מפקח עבודה שנתמנה על ידי שר העבודה להיות מפקח עבודה אזורי.
פרק שני: שעות עבודה להמשך קריאה

חוק הפרשנות, התשמ"א-1981

פרק א’: תחולה

1. תחולת החוק וסייגיה (תיקון: תשנ"ד)

חוק זה יחול לגבי כל חיקוק והוראת מינהל, אף אם ניתנו לפני תחילתו, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם חוק זה; אולם על מלים וביטויים למעט "חטא", "עוון" ו"פשע" שבחיקוקים והוראות מינהל שניתנו לפני תחילת חוק זה לא יחול סעיף ‎3 אלא יוסיפו לחול ההגדרות שבסעיף ‎1 לפקודת הפרשנות.

2. תחולת הגדרות שבחיקוק

מונח שהוגדר בחיקוק – משמעו כהגדרתו, והגדרה זו תחול גם על תקנות שהותקנו לפי אותו חיקוק, וכל צורה דקדוקית הנגזרת מהמונח תתפרש לפי אותה משמעות, הכל אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם אותה הגדרה. להמשך קריאה

חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958

(תיקון: תשל"ו, תש"ם, תשמ"ה, תשמ"ז)

בחוק זה -

"שכר-עבודה" – לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו;

"שכר מולן" – שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע;

"קופת גמל" – קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה שהמעביד והעובד או המעביד בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוציאו צו הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעביד שניתנה להם הסכמת קופת הגמל וכן קופת גמל כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או תאגיד ששר העבודה אישר תשלום לו לענין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.

"היום הקובע" – היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה לפי סעיפים 9, 10, 11, 13, 14 ו-16 (ב), לפי הענין, ולגבי עובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב’1 לפרק ו’ של חוק העונשין, התשל"ז-1977 – היום העשרים ואחד שלאחר המועד האמור;

"הפרשי הצמדה", לגבי תקופה פלונית – הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני סוף התקופה. להמשך קריאה

חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987

"שכר מינימום", לחודש – סכום כמפורט להלן, לפי הענין:
(1) בתקופה שמיום ה’ בסיון התשס"ו (1 ביוני 2006) עד יום י"ב בניסן
התשס"ז (31 במרץ 2007) – סכום השווה ל-3,585.18 שקלים חדשים, כפי
שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה על-פי סעיף 4;
(2) בתקופה שמיום י"ג בניסן התשס"ז (1 באפריל 2007) עד יום כ"ז
בסיוון התשס"ח (30 ביוני 2008) – סכום השווה ל- 3,710.18 שקלים
חדשים או סכום השווה ל-47.5 אחוזים מהשכר הממוצע כפי שהוא ביום
י"ג בניסן התשס"ז (1 באפריל 2007) כפי שהם מוגדלים במהלך התקופה
האמורה על פי סעיף 4, לפני הגבוה מביניהם;
(3) בתקופה שמיום כ"ח בסיוון התשס"ח (1 ביולי 2008) עד תום תוקפו של
חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום – הוראת שעה),
התשס"ו-2006 – סכום השווה ל-3,850.18 שקלים חדשים, כפי שהוא
מוגדל במהלך התקופה האמורה על פי סעיף 4; להמשך קריאה

תקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), התשמ"ח-1988

מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני

1. דמי הטיפול המקצועי-ארגוני שמותר לנכותם משכרו של עובד לפי סעיף 25(א)(3ב) לחוק לא יעלו על השיעורים כדלקמן:
(1) 0.8% משכרו של העובד עד שכר מקסימלי של 1,070 שקלים חדשים לחודש;
(2) 1.0% משכרו של העובד העולה על 1,070 שקלים חדשים לחודש עד לשכר מקסימלי של 3,000 שקלים חדשים לחודש.

עדכון
2. סכומי השכר המקסימליים הנקובים בתקנה 1 ישתנו על-פי שיעורי התנודות בשכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968 (להלן – חוק הביטוח הלאומי); תחילתו של כל שינוי כאמור יהיה ב"יום העדכון" כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי. השינוי הראשון יהיה ביום העדכון כאמור שיחול לראשונה לאחר תחילתן של תקנות אלה. להמשך קריאה

חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963

1. הזכות לפיצויי פיטורים

(א) מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי-פיטורים.

"עונה" – לענין חוק זה – שלושה חדשים רצופים בשנה שבהם עבד
לפחות 60 יום.

(ב) עובד שעבר ממקום עבודה למקום עבודה אצל אותו מעביד ונתחלפו המעבידים במקום העבודה הנוכחי, זכאי לקבל פיצויי-פיטורים מהמעביד הקודם בעד תקופת עבודתו אצלו או במקום העבודה הקודם כאילו פוטר העובד ביום חילופי המעבידים כאמור; קיבל המעביד החדש כאמור על עצמו, על פי התחייבות בכתב כלפי העובד את האחריות לפיצויי-הפיטורים שהיה העובד זכאי לקבלם מהמעביד הקודם כאמור, יהיה המעביד הקודם פטור מתשלום הפיצויים ויראו, לענין חוק זה, את תקופת עבודתו של העובד אצל המעביד הקודם או במקום העבודה הקודם כאילו עבד במקום העבודה הנוכחי.

2. רציפות בעבודה (תיקון: תשל"ו, תשל"ז, תשס"ח, תש"ע)

לענין סעיף 1 יראו רציפות בעבודה אפילו חלה בה הפסקה מחמת -

(1) שירות צבאי ושירות חלקי כמשמעותם בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949, למעט שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות קבע שלא נתקיימו בו התנאים הקבועים בסעיף 1(ד) לחוק האמור, וכן שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 (בחוק זה – חוק שירות המילואים); להמשך קריאה

חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951

פרק ראשון: מבוא
1. פירושים (תיקון: תשס"ה2)
בחוק זה -
"החופשה" פירושו – חופשה שנתית המגיעה לעובד על פי חוק זה;
"מפקח עבודה" פירושו – מפקח, כמשמעותו בפקודת מחלקת העבודה, 1943;
"עובד בשכר" פירושו – עובד שגמול-עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו;
"קרן-חופשה" פירושה – קרן-חופשה ששר העבודה הקימה או הסמיכה על פי סעיף 18;
"שנת-עבודה" פירושו – פרק זמן של שנים-עשר חודש, שתחילתו אחד בינואר של כל שנה.
פרק שני : החופשה

2. הזכות לחופשה
כל עובד זכאי לחופשה שתינתן לפי הוראות חוק זה.
3. אורך החופשה (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז)
(א) אורך החופשה לכל שנת-עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד הוא:
(1) בעד כל אחת מ4- השנים הראשונות – 14 יום;
(2) בעד השנה החמישית – 16 יום;
(3) בעד השנה הששית – 18 יום;
(4) בעד השנה השביעית – 21 יום;
(5) בעד השנה השמינית ואילך – יום נוסף לכל שנת-עבודה עד לחופשה של 28 יום. להמשך קריאה

חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957

1. הגדרת הסכם קיבוצי

הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעביד או ארגון-מעבידים לבין ארגון-עובדים שנעשה והוגש לרישום לפי חוק זה, בעניני קבלת אדם לעבודה או סיום עבודתו, תנאי-עבודה, יחסי-עבודה, זכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם, או בחלק מענינים אלה.

2. סוגי הסכמים קיבוציים

שני סוגים בהסכמים קיבוציים:

(1) הסכם קיבוצי מיוחד – למפעל מסויים או למעביד מסויים – בין מעביד או ארגון-מעבידים המייצג את המעביד לבין ארגון העובדים היציג של העובדים שעליהם יחול ההסכם;

(2) הסכם קיבוצי כללי – לכל שטח המדינה או לחלק ממנה, לענפי-עבודה מסויימים או לכל ענפי העבודה כשההסכם הוא בין ארגון-העובדים היציג שבענף העבודה או בשטח הנדון לבין ארגון-מעבידים שבהם, הכל לפי הענין. להמשך קריאה

נהלי פתיחת תיקים בהוצל"פ הנכנסים לתוקף החל מיום 2.1.11 – רשימת נהלים וטפסים

רשימת טפסים/נספחים לנהלים:

1. 1. זוכה לא מיוצג יחתום על  התחייבות בכתב בנוסח הנספח המצ"ב ובה הוא מצהיר שידוע שעליו לעדכן כל תשלום פרטי אליו תוך 7 ימים ובמידה ולא יעשה כן יצטרך לצרף תחשיב רו"ח לבקשתו להקטנת קרן. טופס.
2. תיק ההוצל"פ ייפתח ע"פ מס’ הדרכון. במקרה כזה יובא לידיעת הזוכה אילו הליכים יוכל לנקוט כאשר החייב אינו תושב הארץ וכן יחתום על טופס (המצ"ב). טופס.
3. במידה ומדובר על חייב המתגורר ברשות הפלסטינאית יש לפעול בהתאם לחוזר העבודה המצ"ב. נספח
4. דף הנחיות לצורך המצאת כתבי בי דין למדינות זרות (מצ"ב כנספח). המעוניין לבצע המצאה, יש לצרף טופס שנוסח באמנת האג 1965 (מצ"ב כנספח). נספח
5. במידה ומדובר על עו"ד שהגיש תיקים לפתיחה ברשימה, טופס הגבלת  אחריות (מצ"ב)באימות פרטי החייב תאפשר ביצוע השינוי. טופס
6. עפ"י סעיף 11 לחוק המזונות יש למלא טופס הצהרה החתום ע"י הזוכה ב- 3 העתקים (אחד לזוכה, אחד לביטוח לאומי ואחד מצורף למסמכי התיק) ולפיו לא נפתח תיק מזונות בביטוח לאומי (מצ"ב טופס ההצהרה). טופס הסרת אחריות של זוכה לביצוע הקטנת חוב בתיק מזונות. טופס
7. בפסקי דין של ביה"ד לעבודה יש לצרף טופס (מצ"ב) שבו מתחייב הזוכה להודיע למזכירות ההוצאה לפועל על סיום תשלום קרן הלנת השכר או קרן הלנת פיצויי פיטורין. טופס
8. העתק מכתב ההתראה ששלח התובע לנתבע עפ"י הנוסח המופיע בתקנות (מצ"ב נוסח ההתראה). יש להקפיד כי נוסח ההתראה כפי שמופיע בתקנות יופיע בגוף ההתראה שמוגשת ע"י התובע. להמשך קריאה

נהלי פתיחת תיקים בהוצל"פ הנכנסים לתוקף החל מיום 2.1.11 – פתיחת תיקי משכון

הגדרה: משכון הוא שיעבוד נכס כערובה לחיוב. הוא מזכה את הנושה להיפרע מהמשכון אם לא סולק החיוב. הערובה יכולה שתהיה לחיוב כולו או מקצתו, קיים או עתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי קצוב.
מה צריכה להכיל בקשה לביצוע מסוג משכון- תקנה 99ב’ לתקנות הוצל"פ
לא תקובל לרישום בקשת ביצוע אלא אם יצורפו אליה המסמכים להלן:

1. טופס בקשה לביצוע משכון כשהוא מלא וחתום כדין.

טופס 805- בקשה למימוש (משכנתא/משכון)

1. תצהיר לאימות חוב ויתר העובדות הכלולות בבקשה.
2. זוכה לא מיוצג יחתום על  התחייבות בכתב בנוסח הנספח המצ"ב ובה הוא מצהיר שידוע שעליו לעדכן כל תשלום פרטי אליו תוך 7 ימים ובמידה ולא יעשה כן יצטרך לצרף תחשיב רו"ח לבקשתו להקטנת קרן.
3. שטר משכון והסכם/חוזה – מקור או העתק מאושר ממנו.
4. אישור על רישום משכון (הודעת המשכון) מרשם המשכונות – מקור או העתק נאמן למקור של עו"ד. במידה והזוכה היא חברה יש להגיש תעודת רישום שיעבוד ברשם החברות – מקור או העתק נאמן למקור.
5. ייפוי כוח- בהתאם לנוהל טיפול בייפוי כוח.
6. אם החייב אינו יחיד, אישור בדבר פרטי החייב מהגורם הרלוונטי לפי העניין (רשם החברות, רשם העמותות וכדומה).
7. לגבי חייב שאינו תושב הארץ:

א.            על הזוכה לפנות למשרד הפנים ולבקש "שאילתת איתור מען" של החייב. על הזוכה להמציא אישור ממשרד הפנים על כך שפרטיו של החייב אינם מופיעים במרשם האוכלוסין.  תשובת משרד הפנים במקרה זה תהיה בכתב ועל גביה יצויין "לא נמצא".להמשך קריאה