חוק זכות יוצרים, 1911, חא"י כרך ג, (ע) 2633, (א) 2475, סעיפים 1, 1(1), 2, 2(2), 5(1)(א), 7, 22, 22(1), 35(1) (המונחים "יצירה אמנותית", "פיתוחים")- פקודת הפטנטים והמדגמים, חא"י כרך ב, (ע) 1053, (א) 1076, סעיפים 2, 33, 36, 52(ב) – תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ק"ת 2220, תקנות 72, 72(ב) חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, ס"ח 148- פקודת זכות יוצרים, חא"י כרך א, (ע) 364, (א) 389, סעיפים 4א, 5(4) – אמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות, כ"א 21, עמ’ 581, סעיף 6א – אמנת פאריס בדבר הגנת הקנין התעשייתי, כ"א 21, עמ’ 495- חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, ס"ח 118, סעיפים 12, 39, 61(ב).המערערת הינה חברה דנית העוסקת בייצור משחקים לילדים. בשנות החמישים החלה המערערת בייצור ובשיווק של לבני משחק עשויות פלסטיק. מ- 1969משווקת המערערת קוביות המתאימות להרכבה בגיל הרך תחת השם "ופלו". בראשית שנות השבעים הגישה המערערת בקשה לרישום מדגמים על קוביות דופלו באנגליה, ונענתה על-ידי רשם הפטנטים האנגלי. המשיבה 1, חברה ספרדית שעוסקת בייצור צעצועים, מייצרת מ- 1979קוביות הרכבה גדולות לפעוטות המכונות, "טנטה אלפנט". לטענת המערערת, קוביות משחק אלה אינן אלא העתקה של קוביות הדופלו, ולפיכך ייצורן על-ידי המשיבה 1ושיווקן בישראל על-ידי המשיבה 2מהווים הפרת זכויות יוצרים של המערערת. משתמה תקופת ההגנה על-פי דיני המדגמים, ביקשה המערערת, בתביעה שהגישה בישראל, לזכות בהגנה של זכות היוצרים, ולצורך כך טענה טענות הפוכות לטענות שטענה לפני רשם הפטנטים האנגלי. בית המשפט המחוזי קבע כי הקוביות ראויות להירשם כמדגם, ועל-כן מוצאות מגדרו של חוק זכות יוצרים, 1911, על-ידי סעיף 22(1) שבו. מכאן הערעור. הערעור שכנגד נסב על הוצאות משפט.
בית המשפט העליון פסק:
א. (1) חוק זכות יוצרים מכיל בתוכו איזון מיוחד לצורכי יצירות פונקציונליות, שנועד
התמודד עם הקשיים המיוחדים שמציבים מוצרים אלה. איזון זה חשוב, שכן אף שככלל דיני המדגמים מותאמים יותר לטיפול ביצירות פונקציונליות, עדיין קיים סוג של יצירתיות אשר מן הראוי לתמרץ אתו, אך הוא אינו זוכה להגנה במסגרת דיני המדגמים, ושלילה מוחלטת של הגנת חוק זכויות יוצרים מיצירות פונקציונליות, פירושה הסרת ההגנה על יצירתיות זו ( 146ו-ז).
(2) סעיף 22לחוק אינו שולל את התחולה באופן החלטי מכל מדגם, אלא מוציא סוגי מדגמים מן התחולה של סעיף 22רישא ( 147ב).
(3) אין הצדקה לשלילה אפריורית של הגנת זכות יוצרים ממוצרים פונקציונליים. עם זאת מציבים מוצרים אלו קשיים מיוחדים, שאינם קיימים ביצירות אחרות, ואלו מתבטאים בשניים: חשש שזכות יוצרים על צורה תהווה מונופול על הרעיון העומד מאחורי הביטוי המוגן, וחשש להגבלת יתר של עולם הצורות העתידי. היקף ההגנה שיינתן למוצרים פונקציונליים צריך להתחשב בקשיים מיוחדים אלו, מחד גיסא, וברצון לתת תמריץ ליוצרים פוטנציאליים להמשיך וליצור ביטויים מקוריים, ועל-ידי כך לגוון ולהרחיב את עולם הביטויים הקיים, מאידך גיסא ( 147ז- 148א). להמשך קריאה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה