פרק ראשון: מבוא
1. פירושים (תיקון: תשס"ה2)
בחוק זה -
"החופשה" פירושו – חופשה שנתית המגיעה לעובד על פי חוק זה;
"מפקח עבודה" פירושו – מפקח, כמשמעותו בפקודת מחלקת העבודה, 1943;
"עובד בשכר" פירושו – עובד שגמול-עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו;
"קרן-חופשה" פירושה – קרן-חופשה ששר העבודה הקימה או הסמיכה על פי סעיף 18;
"שנת-עבודה" פירושו – פרק זמן של שנים-עשר חודש, שתחילתו אחד בינואר של כל שנה.
פרק שני : החופשה
2. הזכות לחופשה
כל עובד זכאי לחופשה שתינתן לפי הוראות חוק זה.
3. אורך החופשה (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז)
(א) אורך החופשה לכל שנת-עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד הוא:
(1) בעד כל אחת מ4- השנים הראשונות – 14 יום;
(2) בעד השנה החמישית – 16 יום;
(3) בעד השנה הששית – 18 יום;
(4) בעד השנה השביעית – 21 יום;
(5) בעד השנה השמינית ואילך – יום נוסף לכל שנת-עבודה עד לחופשה של 28 יום. להמשך קריאה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה