מדינת ישראל החלה להתייחס לשאלת חיזוק המבנים לרעידות אדמה כבר בשנת 1961 עם החלת תקן 413 "העומסים בבניינים: רעידות אדמה". מדובר היה בתקן בן 2 עמודים במתכונת ישנה. תקן 413 מ- 1961 עבר ריוויזיה והוצא בשנת 1975 ברמת חישוב נאותה שרבים נעזרים בה עד היום. כבר בשנת 1999 הוקמה ע"י ממשלת ישראל ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות לרעידות אדמה. הוועדה קבעה כי במדינת ישראל קיימים כיום מבנים רבים אשר אינם עומדים בתקן 413 אשר ההיתר לבנייתם הוצא לפני ה- 1 בינואר 1980. המלצתה העיקרית של הוועדה בפני ממשלת ישראל הייתה שיש לתמרץ חיזוק ומיגון מבנים רבים בארץ מפני סכנת התמוטטות בשעת רעידת אדמה. לאור המלצות הוועדהאישרה ממשלת ישראל בפברואר 2005 את תוכנית המתאר הארצית 38 (תמ"א 38) המתמרצת את ציבור דיירי המבנים הישנים, לחיזוק מבני מגוריהם לאור ההבנה כי קיימת סבירות כלשהי להתרחשות אירוע של רעידות אדמה. הרעיון בבסיס הרפורמה- מימון חיזוק המבנים הישנים ע"י מתן זכויות בנייה נוספות. התמ"א פורסמה ברשומות כבר במאי 2005 כאשר נכון להיום קיימים מספר בניינים בודדים אשר יישמו את התמ"א. להמשך קריאה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה