המטרה החקיקתית שלשמה חוקק חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב–1972, הייתה לתת אפשרות לדיירים להיות תחת קורת גג שאינה שכירות קצרת טווח. תכליתו של חוק הגנת הדייר הינה תכלית כלכלי וחברתי. מהוענקה ההגנה של חוק הגנת הדייר לדיירים המוגנים, היו מספר תנאים להגנה זו ברשימה של התחייבויותיו של הדייר המוגן על פי הסכם השכירות המוגנת, תשלום דמי המפתח והכללים הבסיסיים שנקבעו בחוק הגנת הדייר עצמו. כך לדוגמא כאשר המושכר ניזוק באופן ניכר ובאופן מכווון על ידי הדייר המוגן, הדייר המוגן אינו משלם את דמי המפתח ונזקף לחובתו חוב של דמי המפתח רשאי לבעל הבית לעמוד על זכותו לפנות את הדייר המוגן.
כיום, ישנה גישה של טשטוש מוסד הדיירות המוגנת, אותה גישה רואה בחוק הגנת הדייר בחוק ערכאי שעתידו הינו היעלמות מעולמנו. להמשך קריאה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה