חוק זכויות יוצרים החדש שנחקק בשנת 2007, הושפע באופן ישיר מן החקיקה האמריקאית, כאמור לעיל. בחוקיםהאנגליים מ-1911 ועד החוק מ-1988 השאיר המחוקק את פרשנות המונח "fair dealing" לפרשנות בתי המשפט. כאשר, על פי ההלכה האנגלית, רשימת המטרות של השימוש ההוגן הינה רשימה סגורה. בעוד שלעומתו, המחוקקהאמריקאי קבע באופן מפורש מהו "fair use", בסעיף 107 לחוק מ-1976, באופן דומה לסעיף 19(ב) לחוק הישראלי מ-2007. המחוקק האמריקאי העדיף ליצור הסדר גמיש שיאפשר התחשבות מקסימלית בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, כל שעולה מלשון הסעיף שמדובר ברשימה פתוחה וכי הפירוט בא לשם הדגמה בלבד, וזאת בדומה לסעיף 19(ב) לחוק הישראלי. חשוב להדגיש כי המשפט האמריקאי הינו מתקדם יותר, הן מהחוק מ-1911 ואף מהחוקים האנגלים המאוחרים מהשנים 1956 ו-1988, בשל הגמישות הרבה המאפיינת אותו.[1]
לאור ההקדמה, נסקור בהרחבה הן את שיטת המשפט האנגלית והן את שיטת המשפט האמריקאית, ונעמוד על מאפייניה הייחודיים של כל גישה. להמשך קריאה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה