היחסים שבין העובדים למעסיקם הינם יחסים רוויי מתחים וניגודיות. השאלה היכן נמתח הקו בין זכותו של המעביד לנצל את הפררוגטיבה הניהולית במקום העבודה לבין זכותו של העובד לשמירה על זכויותיו כמועסק זכתה לחקיקת מגן ופסיקה ענפה בבתי הדין, אשר מתחו קו ברור לגבי זכויות המועסק וחובות המעסיק. עם זאת, יחסי עובד-מעביד אינם מתמצים בזכויות העובד לקבל את תנאי העבודה בהתאם לחוק, אלא נפרסים על פני מישורים נרחבים שחלקם משמעותיים בהרבה. הימצאותו הפיזית של העובד כפוף למעביד ולכללים הנקבעים במקום העבודה במשך מרבית שעות היום צופנת בחובה נקודות חיכוך רבות ומהותיות במערכת היחסים בין המעביד לעובד. אחת הסוגיות המהותיות הבאות לידי ביטוי במערכת היחסים בין המעביד לעובד הינה זכותו של העובד לפרטיות. זכותו של כל אחד מאיתנו לאוטונומיה במרחבנו הפרטי, אשר חולשת על כלל התנהלותנו, בחירותינו ומעשינו אינה שנויה במחלוקת כל עוד אין אנו פוגעים בזולת, אך עם זאת, ברגע שאנו "חובשים את כובע" המועסק ניכר כי זכותנו זו מוחלשת במידה ניכרת, באופן שלעיתים קרובות אינו מוצדק. להמשך קריאה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה