השינוי החקיקתי המהותי העלה, ביתר שאת, לשיח המשפטי את סוגיית זכויות היוצרים בכלל וסוגיית השימוש ההוגן בפרט. דיני השימוש ההוגן עברו רפורמה חקיקתית משמעותית, באופן שלכאורה, הגדיר מחדש את אופן ההתייחסות לדיני השימוש ההוגן, הן ברמת המבחנים המשפטיים הטכניים והן מהבחינה המהותית של הגדרת זכויות בעל היצירה וזכויות המשתמשים ביצירה.
השינוי החקיקתי המהותי העלה, ביתר שאת, לשיח המשפטי את סוגיית זכויות היוצרים בכלל וסוגיית השימוש ההוגן בפרט. דיני השימוש ההוגן עברו רפורמה חקיקתית משמעותית, באופן שלכאורה, הגדיר מחדש את אופן ההתייחסות לדיני השימוש ההוגן, הן ברמת המבחנים המשפטיים הטכניים והן מהבחינה המהותית של הגדרת זכויות בעל היצירה וזכויות המשתמשים ביצירה.
השינוי לעיל, אשר הפנים בחוק זכות יוצרים את ההתייחסות לסוגיות השימוש ההוגן, כפי שזו השתרשה בפסיקה, נועד, במידה מסוימת, להתאים את החוק למאפיינים המודרניים באופן ההתייחסות לשימוש ההוגן, ובד בבד אימץ את הדוקטרינה האמריקאית, שנכנסה לנעליה של הדוקטרינה האנגלית, אשר הייתה קבועה בחוק זכות יוצרים הישן (כאמור, אף על פי שהפסיקה כבר אימצה את הדוקטרינה האמריקאית ברמה מסוימת, טרם אימוצה של זו בחוק החדש). להמשך קריאה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה