התפתחות פסיקת השימוש ההוגן לאור חוק זכויות היוצרים הישן – אבני דרך – חלק ה’

עניין גבע נ’ וולט דיסני – אימוץ דוקטרינת השימוש ההוגן – שנת 1993

אחד מפסקי הדין המכוננים בהתייחסות הפסיקה המודרנית לסוגיית הטיפול ההוגן הינו עניין גבע[1] אשר היווה נקודת מפנה באופן ההתייחסות של בתי המשפט לטיפול ההוגן והיווה את הסממן הראשון לחלחול דוקטרינת השימוש ההוגן האמריקאית לפסיקה הישראלית.
בהתאם לעובדות המקרה, גבע השתמש ללא רשותה של המשיבה, חברת וולט דיסני, בדמותו המצוירת של דונאלד דאק בעריכת ספר מצויר אשר הציג את ההוויה הישראלית.
גבע טען כי השימוש בדמות אינו מהווה הפרה של זכות יוצרים, וגם אם כן, הרי שהשימוש בדמות מהווה טיפול הוגן כהגדרתו בחוק זכות יוצרים הישן.[2]
יאמר כי בפסק הדין נדונה, בין היתר, השאלה האם דמויות דמיוניות הן מושא להגנה בזכויות יוצרים, והוכרע שהתשובה חיובית, אך לא נרחיב בעניין זה לאור העדר רלוונטיות לנושא העבודה. בנוסף, גבע טוען כי זכותו לשימוש בדמות, נגזרת בין היתר מהזכות לחופש ביטוי וגם בעניין זה לא נרחיב במסגרת מצומצמת זו. להמשך קריאה