סק-דין
המשנה לנשיאה א’ ריבלין:
רקע
1. לפנינו שלוש בקשות למתן רשות ערעור שהוגשו בעקבות שתי החלטות שניתנו על-ידי בית-המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת מ’ מזרחי). בהחלטה שניתנה ביום 4.2.2010 (להלן: ההחלטה הראשונה), קיבל בית-המשפט המחוזי בקשה למינוי כונס נכסים לשם חיפוש ותפיסת מסמכי מחשב וחומרי מחשב. הבקשה הוגשה על-ידי המשיבים 2-1 בכל הבקשות, הם מר תום קפלן וחברה שבבעלותו (להלן ביחד: קפלן), וכוונה כלפי מחשביה של חברת PCIC בע"מ וכלפי מנהליה, הם המבקשים 3-1 ברע"א 3155/10 (להלן ביחד: PCIC). ביום 18.3.2010 נתן בית המשפט המחוזי החלטה נוספת המשלימה את ההחלטה הראשונה (להלן: ההחלטה השנייה).
2. הבקשה למינוי כונס נכסים הוגשה במסגרת תביעתו של קפלן נגד PCIC, שהיא חברה המספקת שירותי דואר אלקטרוני ושירותי גיבוי מרחוק. בתביעתו קפלן טען כי PCIC פרצה לתיבת הדואר האלקטרוני שלו, וביקש את הסעדים הבאים: מסירת כל מידע שהגיע אל חברת PCIC מתיבת הדואר הנפרצת; מסירת נתונים לגבי כל צד שלישי שאליו הועבר המידע; ומתן צו החרמה וצו איסור שימוש ביחס למידע, לפי הוראות סעיף 29(א)(4) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. יסודה של התביעה באישורי קריאה שיצאו משרת של PCIC ומתייחסים ל-14 הודעות דואר אלקטרוני שהועתקו לתיבת הדואר האלקטרוני ששלחה את האישורים, ושכתובתה guma@mail.pcic.co.il. לטענת קפלן, שמה של הכתובת השולחת מוביל לכאורה לאחיינו, מר גומא אגאייר (הוא המבקש ברע"א 4703/10, להלן: אגאייר). כאן המקום לציין כי בין קפלן לבין אגאייר מתנהל סכסוך משפטי בארצות-הברית.
לפני מתן ההחלטה הראשונה, ניתן צו במעמד צד אחד, שבו למעשה התקבלה לראשונה הבקשה למינוי כונס נכסים. חומר המחשב הועתק ומחשביה של PCIC הוחזרו לה. לאחר שהחל ביצוע החיפוש בחומרי המחשב נתן בית המשפט החלטה נוספת המורה כי המשך החיפוש יידחה עד להגשת חוות-דעת מומחה מטעם הצדדים. לאחר הגשת חוות-הדעת ובעקבותיהן, ניתנה ההחלטה הראשונה. להמשך קריאה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה