ת"צ 4091/10 אמל ג’ראיסי נ’ גוגל ישראל בע"מ ואח’

בית המשפט המחוזי בירושלים
03 מרץ 2011
ת"צ 4091-10

מספר בקשה: 14
לפני: כבוד השופט יצחק ענבר
המבקשת: אמל ג’ראיסי
ע"י עו"ד האני טנוס

נגד

המשיבות: 1.גוגל ישראל בע"מ
ע"י עו"ד יגאל ארנון
2. Google Inc.

החלטה

1. לפניי בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישה המבקשת כנגד המשיבות, גוגל ישראל בע"מ (להלן – "גוגל ישראל") ו-Google Inc. חברה זרה שמקום מושבה בארצות הברית (להלן – "Google Inc."), בטענה לפגיעה בזכות לפרטיות של המשתמשים בשירותי הדואר האלקטרוני של המשיבות (Gmail) עם השקת הרשת החברתית החדשה מטעמן (Buzz Google). כנטען, השירות החדש חשף באופן אוטומטי את רשימת אנשי הקשר של המבקשת ושאר המשתמשים בשירותי ה-Gmail באופן שפגע בפרטיותם, עד שתוקנה התקלה, כעבור מספר ימים, באמצעות שינוי הגדרות הפרטיות למשתמשים באתר.

2. במסגרת ההליך הוגשו לתיק בית המשפט שתי בקשות: האחת, בקשה לסילוק על הסף של בקשת האישור; השניה, בקשה ליתן היתר המצאה של התובענה והבקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לכתובת Google Inc. בחוץ לארץ. אדון בבקשות כסדרן.

הבקשה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית

3. בתגובה לבקשה לסילוקה על הסף של בקשת האישור הודיעה המבקשת, כי ממידע שקיבלה התברר לה שגוגל ישראל אינה קשורה להליך מושא התובענה. לפיכך, עתרה בבקשה למחיקת גוגל ישראל מההליך העיקרי. בתגובה לבקשה הסכימה גוגל ישראל לדחיית התובענה נגדה, ועתרה לחיוב המבקשת בהוצאותיה לרבות תשלום שכר טרחת עורך דין, שנגרמו לה בשל נקיטת ההליך המשפטי נגדה. המבקשת לא הגישה תשובה מטעמה.

4. נוכח הסכמת הצדדים, אני מורה על דחייתה של בקשת האישור. בנסיבות העניין, תשלם המבקשת לגוגל ישראל הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

הבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט

5. אקדים ואומר כי לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה למתן היתר להמצאת התובענה והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית אל מחוץ לתחום השיפוט – מקום מושבה של Google Inc. – להידחות. אעמוד להלן על הטעמים שבבסיס מסקנתי.

6. לטענת המבקשת, בנסיבות המקרה דנן מתקיימות מספר עילות, הקבועות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות"), בעטיין ייעתר בית המשפט לבקשה להתיר ההמצאה אל מחוץ לתחום המדינה, כדלהלן: האחת, בהתאם לתקנה 500(4)(א) לתקנות, התובענה הינה לאכיפת חוזה – הצהרת פרטיות המהווה חוזה התחייבות של Google Inc. לשמור על פרטיות הגולשים – אשר נעשה בתחום המדינה. השניה, בהתאם לתקנה 500(5) לתקנות, התובענה הינה בגין הפרת החוזה דלעיל בתחום המדינה, עת המדובר במדיה וירטואלית (אינטרנט) המתקיימת גם בישראל. השלישית, בהתאם לתקנה 500(6) לתקנות, התובענה הינה בקשה למתן צו והוראות להורות למשיבות לחדול ממעשיהן וליתן פתרון לתקלה. הרביעית, בהתאם לתקנה 500(7) לתקנות, התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה. המבקשת הוסיפה וטענה, כי בית המשפט בישראל הינו הפורום הנאות לדון בתובענה, שכן מרבית הישראלים משתמשים בשירותי הרשת של Google Inc.. משתמשים אלה כוללים גם אנשים מחוסרי אמצעים, אשר ידם אינה משגת להגיש התובענה מחוץ לתחום המדינה לצורך מימוש זכויותיהם על-פי החוק. הבקשה להיתר המצאה נתמכה בתצהיר של המבקשת וצורפו לה העתק כתבות שפורמו באתר המקוון "כלכליסט" בעניין זה.

7. אפנה לבחון תחילה האם עלה בידי המבקשת לשכנע כי עניינה נכנס בגדר אחת מעילות ההמצאה המנויות בתקנה 500 לתקנות. בהקשר דנא, נפסק כי על המבקש היתר המצאה להוכיח את עילת ההמצאה ברמת הוכחה של "תביעה הראויה לטיעון", רמת הוכחה הנמוכה מזו הנדרשת בהליך אזרחי רגיל (בר"ע 210/81 Holz & Sohn Rapid נ’ שעין, פ"ד לו(3) 633 (1982) (להלן – עניין שעין)). לצד בחינה זו של עילת ההמצאה, על בית המשפט להוסיף ולבחון גם את עילת התובענה גופה ולהשתכנע כי זו מעוררת "שאלה רצינית שיש לדון בה". מטרת בחינה זו הינה לוודא כי התובענה אינה טורדנית ואינה תביעת סרק, ומשכך קובעת זו סטנדרט הוכחה נמוך יותר.

להמשך קריאה