בית משפט השלום בטבריה
15 פברואר 2011
ת"א 4780-11-08 צביאלי נ’ שוורץ
15 פברואר 2011
ת"א 4780-11-08 צביאלי נ’ שוורץ
בפני כב’ השופטת תמר נסים שי
תובעים
טל צביאלי
טל צביאלי
נגד
נתבעים
מיכה שוורץ
מיכה שוורץ
פסק דין
לפני תביעת לשון הרע שהגיש התובע, תושב מושב שדמות דבורה, כנגד הנתבע, אשר שימש בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה יו"ר וועד המושב, בגין דואר אלקטרוני (להלן: "הפרסום" או "ההודעה") אותו הפיץ האחרון לחברי המושב בזו הלשון:
"לחברים שלום.
לפני זמן לא רב פנינו אליכם וביקשנו כי תעזרו לנו לשמור על הרכוש הציבורי. בין שאר הדברים ציינו כי הכניסה לבית העם שלא דרך הדלת, ולקיחת ציוד שלא כמקובל תאלץ אותנו להשקיע כספים רבים במיגון בית העם מעצמנו, דבר לא הגיוני שיש לו השלכות רבות על חיי הקהילה כי האמצעים הכספיים העומדים לרשותנו מוגבלים.
לפני שבוע נכנס טל צביאלי לבית העם דרך החלון ולקח כסאות, לא הייתה שום סיבה שלא להיכנס מהדלת פרט להתייחסות מזלזלת ברכושנו (הכיסאות נועדו למטרה ראויה).
אנחנו לא מתכוונים להיות שוטרים או שומרים רק שיהיה ברור לכולם, מי ששם… ומתייחס כך לרכוש הציבורי פוגע בכולנו.
אנו מוקיעים התנהגות זו.
שתהיה לכולנו שנה טובה
מיכה שוורץ
יו"ר הוועד המקומי"
לפני זמן לא רב פנינו אליכם וביקשנו כי תעזרו לנו לשמור על הרכוש הציבורי. בין שאר הדברים ציינו כי הכניסה לבית העם שלא דרך הדלת, ולקיחת ציוד שלא כמקובל תאלץ אותנו להשקיע כספים רבים במיגון בית העם מעצמנו, דבר לא הגיוני שיש לו השלכות רבות על חיי הקהילה כי האמצעים הכספיים העומדים לרשותנו מוגבלים.
לפני שבוע נכנס טל צביאלי לבית העם דרך החלון ולקח כסאות, לא הייתה שום סיבה שלא להיכנס מהדלת פרט להתייחסות מזלזלת ברכושנו (הכיסאות נועדו למטרה ראויה).
אנחנו לא מתכוונים להיות שוטרים או שומרים רק שיהיה ברור לכולם, מי ששם… ומתייחס כך לרכוש הציבורי פוגע בכולנו.
אנו מוקיעים התנהגות זו.
שתהיה לכולנו שנה טובה
מיכה שוורץ
יו"ר הוועד המקומי"
טענות התובע:
בפתח דבריו ציין התובע כי בינו ובין הנתבע נתגלעו בעבר מחלוקות שונות, והיחסים ביניהם לא חרגו מיחסי שכנות.
בתחילת חודש 9/08 מצא את מותו אחד מחברי המושב במהלך עבודתו כחשמלאי.
התובע, עם מספר חברים נוספים, התגייסו לסייע למשפחת המנוח בסידורי הלוויה וימי השבעה. לצורך כך ביקשו להביא כסאות מבית העם, אך המקום היה סגור.
בעודו מנסה להשיג את המפתחות למקום, נכנסו חלק מחברי היישוב לבית העם דרך החלון והוציאו משם את הכיסאות.
לטענת התובע, מדובר בפרסום שאינו נכון ושנעשה ברשלנות, שכן עובר לפרסום לא טרח הנתבע לבדוק את אמיתות הטענות שהועלו בו.
מדובר בפרסום שנעשה שלא בתום לב ובאופן שפגע בשמו של התובע. עובר לפרסום ההודעה המליצה לנתבע דודתו של התובע, הגב’ רותי נוי, שלא לפרסם את ההודעה, מכיוון שיש בה כדי לפגוע בשם הטוב. ואולם, הנתבע בחר להתעלם מאזהרה זו.
התובע צירף לתצהירו העתק מהודעת מייל אשר שלח מר רועי אלפסי, במסגרתה תיאר מר אלפסי את השתלשלות האירועים שהובילה להוצאת הכיסאות על ידו ועל ידי אחרים מבית העם, ואישר כי התובע לא היה בין אלו שהוציאו את הכיסאות.
התובע אישר בתצהירו כי הנתבע פרסם הודעת הבהרה כוללנית ואולם לשיטתו, אין בה משום התנצלות של ממש על הפרסום.
על יסוד האמור לעיל עתר התובע לחייב את הנתבע, בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק") לפצותו בסך 50,000 ₪.
טענות הנתבע:
לטענת הנתבע, דין התביעה להדחות. להמשך קריאה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה